השנה קטינא כבר בכיתה ב' ומאוד רוצה להתשתתף בתחרות הצילומים שנערכת כל שנה בבית הספר. התלמידים מתבקשים לצלם צילומים המאפיינים את חזון ויחודיות בית הספר. אז החלטתי לבקשתה ללמד אותה לצלם. מסתבר שללמד את הילדים הפרטיים שלי זה הרבה יותר מאתגר מללמד ילדים של אחרים.

ללמד ילדים לצלם דורש גישה קצת שונה לצילום. זה צריך להיות כיף ופשוט.

כיוון שמדובר בילדה בת שמונה אין מה להתחיל לשעמם אותה בעקרונות הצילום ובהררי מידע תאורטי, חייבים לשמור על השיעור מעשי ופשוט, גם לא חייבים להשתמש במצלמה הכי משוכללת וכבדה. מצלמה קומפקטית ואפילו ומצלמת טלפון בהחלט יכולים להיות התחלה טובה ללימוד. ביחרו עבור הילדים מכשיר שיהיה נח להם להתמודד איתו מבחינת גודל ומשקל ולא רק מבחינת טכנולוגיה.

בשלב ראשון, כוונו את המצלמה למצב live view ככה שהילד לא חייב להתסכל דרך העינית,

יהיה לו קל יותר לראות את התמונה כולה במסך, ובהחלט אפשר בשלב הזה להשאיר את המצלמה לצלם בתכנית האוטומטית. בהמשך אם וכשיסתקרן איך לשפר את התמונות נוכל דרך השאלות שלו להסביר על השילוש הקדוש של חשיפה-מהירות תריס-ISO.

דבר אחד שהוא אכן טכני ללימוד, למדו את הילדים איך ללחוץ על הדק המצלמה, חצי לחיצה מפקסת את התמונה ואז משלימים את הלחיצה ללחיצה מלאה שמצלמת את התמונה. ככה הם יקבלו תמונות חדות.

בשלב הזה, זיכרו שנקודת המבט של הילדים שלנו על החיים היא שונה משלנו, פיזית, הם עדיין יותר נמוכים מאיתנו, רדו לגובה שלהם, תנו להם להתנסות בצילום של דברים לא מאתגרים מידיי בשלב ראשון, צילום דברים דוממים או נוף, אתם עוד תתפלאו ממה שהם יבחרו לראות ולצלם.

אני ממליצה אפילו לבחור משימות צילום משותפות לכם ולהם כמשחק, למשל לצלם קווים,חיות מחמד, צעצועים, צבע מסויים, עלים או כל נושא אחר שיכול להיות מעניין. ככה יחד תוכלו ללמוד על יצירתיות בצילום וקומפוזיציה. זיכרו אין נכון ולא נכון ונקודת המבט שלהם שונה משלנו ויש לנו מה ללמוד ולא רק מה ללמד אותם.

בשלב הזה כשכבר יצאתם איתם לצלם וכבר ראיתם יחד את התוצאות, הילד מרגיש נוח עם המצלמה וכבר יש לו דיעה ושאלות על הצילומים ואיך לשפר אותם, אפשר וכדאי להקשיב לשאלות הללו ולענות להם.

אם הילד שואל למה התמונה יצאה כהה או בהירה מידיי, זה זמן נהדר לנצל כדי להסביר קצת על איך עובדת המצלמה ועל השילוש הקדוש חשיפה-איזו-מהירות תריס.

דרך טובה להסביר לילד על פעילות המצלמה, הוא לקחת את הילד לחדר עם חלון שיש עליו וילון או תריס, ככל שמסיתים את הוילון או פותחים יותר את התריסים נכנס יותר אור לחדר, כך במצלמה, ככל שהצמצם=חלון פתוח יותר רחב נכנס לנו יותר אור לחדר ובהתאמה במצלמה התמונה תצא יותר בהירה ויראו בה יותר פרטים, ככל שהחלון סגור יותר החדר שאנו נמצאים בו יהיה חשוך יותר ולכן התמונה תצא כהה יותר.

לגבי מהירות תריס זה אותו הסבר בדיוק רק בהקשר של כמה זמן החלון פתוח, כשהוא פתוח למעט זמן החדר לא יהיה מואר טוב כמו כשהוא פתוח לאורך כל אחר הצהריים. כמה זמן החלון פתוח משפיע על כמה אור נכנס.

אבל איך מסבירים ISO כלומר רגישות לילד? ממחישים שוב.

בעיקרון ISO הוא לא מדד לאור הנכנס למצלמה אלה לרגישות של המצלמה אל האור הזה, אפשר להמחיש את הרגישות הזאת דרך העיניים שלנו ממש.

מה שאתם צריכים הוא זוג משקפי שמש, אם תרכיבו לילד משקפי שמש הוא יראה את החדר בצורה כהה יותר, ברגע שתורידו את משקפי השמש, הילד הכל יראה בהיר יותר, זאת המקבילה של העלאת ה ISO כלומר הרגישות במצלמה, ככל שהרגישות של המצלמה לאור גבוהה יותר יתקבלו יותר פרטים. בדיוק כמו שברגע שהורדתם את משקפי השמש החדר הפך לבהיר יותר בעינכם.

אבל הכי חשוב בעיני, בלימוד צילום לילדים, הוא לזכור שזה אמור להיות כיף, זה תהליך, בדיוק כמו שכולנו כל הזמן מתפתחים כצלמים, צריך לתת לילד לעבור את התהליך שלו בקצב שלו ולפי תחומי העיניין שלו, נצלו את הלימוד הרב שלבי הזה ללמוד מהם, נצלו את הפרספקטיבה השונה שלהם כדי להעשיר את עצמכם, המנעו מחוקי "מות- ואסור", הכל מותר חוץ מלשבור את מצלמה, תנו להם להוביל את תהליך הלמידה בשאלות שלהם.

נסו לא להרוג את הכיף ביותר מידיי מידע ואיסורים. להפך. הכל מותר. עודדו אותם להתנסות, לצלם מכל מיני זויות שונות. גם אם אתם לא מבינים מה בדיוק הם מצלמים שם.

אחר כך עיברו איתם על התמונות, במחשב, סננו אותן יחד ושוחחו איתם. תנו להם פידבק חיובי על מה שטוב ומעניין. הקשיבו להם.

ואל תשכחו לפחות בהתחלה בחרו להם אתגרים שהם יכולים לעמוד בהם ושישמחו אותם, כך תזכו בחבר לצילום ובפעילות משותפת נחמדה שיכולה ללוות אתכם יחד עוד הרבה שנים כתחביב משותף.

אני אוהבת מים. אני אוהבת עננים. תמיד אהבתי. אבל מאז שאני מצלמת אני אוהבת אותם יותר אפילו. אז נכון השבוע נשאלתי כמה פעמים על ידי לקוחות מודאגים אז מה נעשה עם יהיה מעונן? או אם ירד מבול? אז אני מרגיעה שתמיד אפשר לדחות בכמה ימים במקרה של מזג אויר לא נעים, אבל בגלל עננים לא דוחים, בשביל עננים יפים שווה לצאת מהבית יותר, התמונות שאני הכי אוהבת הן תמונות שמערבות מים-שמים-עננים באיזה שהיא קומבינציה, שמיים עם עננות כלשהי נותנים לא רק תאורה רכה ונפלאה (שמש ישירה זה לא שוס כזה גדול) הם גם מוסיפים המון לאווירה ולרקע של התמונה.

יתרה מזאת בצילום ילדים ובוקים לבת מצווה ונעורים בקומבינציה הזאת של שמיים מעוננים קלות או יותר טוב עם עננים כהים, גשם וים יש משהו מאוד משחרר, אני מוצאת שברגע שמאפשרים לנערה הצעירה, או לילד השובב, ומרשים להם להתפרע עם קצת רוח-גשם-עננים ברחוב או בחוף הים מגלים סוג של חדווה אמיתית ניבטת מפניהם במהלך הצילומים ואז בסופם כשכבר עייפים ואולי קצת רטובים, מתיישבים לרגע לנוח, מתייבשים והפנים כבר רפויות ורגועות אפילו קצת נוגות ונהדרות לצילום. לי זה מתחבר נהדר לסגנון האישי שלי, אני מעדיפה לצלם בשיטת זבוב על הקיר, לא לביים, לתת לסיטואציה להתגלגל בקצב של נושאי הצילום, בדרך שנוחה להם ואני האמיתי שלהם, מבריק ובוהק החוצה מהתמונות.

אז אתם רוצים לצאת לצלם כשגשום, נעלתם לכולם מגפיים, שלפתם מטריות ורכסתם מעילים, מצאתם שלוליות נפלאות או שהחלטתם לרדת אל השלולית האולטימטיבית היא הים התיכון.

מה עכשיו?

שימרו על המצלמה שלכם.

אם יורד מבול ויש חשש שתיספגו עד לשד עצמותיכם, השאירו את המצלמה איפה שיבש.

היה ולא, עיטפו את המצלמה, אפשר לקנות כיסוי מיוחד או לאלתר עם ניילון נצמד או שקית "מעיל גשם" למצלמה. הגיעו כשהעדשה כבר מורכבת על המצלמה, אל תסתכנו בכניסה של ליכלוך לעינית או לגוף המצלמה על ידי החלפת עדשה ברוח עם חול או בגשם.

אזנו את החשיפה הלבנה לפי הבהיר (WB-White Balance), או השתמשו במצב האוטומטי המתאים במצלמה, לא בטוחים מה הוא המצב הכי מתאים? נסו לצלם תמונה בכל מצב ולדפדף בינהם במסך והחליטו מה המצב האופטימלי ותחזרו אליו.

ממליצה לעבוד עם תפריט העדפה לצמצם (A, Av) כוונו את מפתח הצמצם שלכם למצב הרצוי לטעמכם או אם החלטתם לצלם את הילדים קופצים ורוצים לתפוס תמונה טובה של השפריצים כוונו להעדפה למהירות תריס גבוהה (נגיד 800\1)

ממש כהה בחוץ והתמונות בהתאם גם ממש כהות? נסו לעשות פיצוי חשיפה חיובי, של שליש או שניים, לרוב יהיה כפתור עם כוכבית עליו בלחיצה על הכוכבית וגלגול של גלגל השיניים שליד כפתור ההבזקה (טריגר), גלגול ימינה יביא לפיצוי חשיפה חיובי (תמונה תהיה בהירה יותר), פיצוי שמאלה לפיצוי חשיפה שלילי (תמונה תצא כהה יותר). בכל מקרה בסיום הצילום החזירו למצב האמצע הנייטרלי כי פעם הבאה תתבאסו. שכחתם לעשות את זה והגעתם הביתה, אל דאגה בתוכנות עיבוד תמונה כמו פוטשופ יש אפשרות דיגיטלית לעשות זה גם, אבל רק אם שמרתם על הלבנים שלכם מראש ולא שרפתם חלקים בתמונה, מה ששרוף איבד את הנתונים של התמונה ולא יעזור שום דבר אי אפשר לשקם את החלקים האלו בתמונה. מה שמחזיר אותי לפיסקה הקודמת, אל תשכחו לעשות איזון לבן.

שימו לב ככל שהזמן עובר בזמן הצילום, התאורה משתנה בידקו מידיי פעם ועדכנו את הפרמטרים שלכם בהתאם.

סיימתם? ברחתם אל המכסה, נחים במסעדה על החוף ומסתכלים על הגשם או סתם רובצים בבית עם פיצה, אל תארזו את המצלמה עדיין, התאימו את הפרמטרים למיקום ולתאורה החדשים, ונצלו את המצב, כולם רגועים, היה כיף, עכשיו אוכלים ונחים, לאף אחד אין כח לדאוג לאיך הוא נראה כבר ואפשר לתפוס רגעי קסם אמיתיים במצלמה.

טיפים אחרונים לצילום ילדים ונערות במזג אויר סגרירי, כובעי צמר בכל מיני צבעים, קפוצ'ונים וכל מיני מעילים עם "פרוות" מצטלמים נהדר בקלוז-אפ על הפנים.

מטריות כאלו מהסוג הטוב זה נהדר במיוחד צבעוניות גדולות, אבל כאלו שמצ'טקמקות הן קורבן נפלא לצילומים מרהיבים שמוציאים מהילדים שמנסים להשתלט עליהן המון הבעות נפלאות וצחוק.

מגפי גומי. חובה. מבאס להרטב בנעלי ספורט. נערות אוהבות את מגפוני בלנסטון, ד"ר מרטינס ו UGG אמנם הן מצטלמות נפלא בעיני אבל לא כל הנעליים בסגנון יתייבשו טוב וללא ריח לוואי, הפעילו שיקול דעת.

בימים אפורים בגדים צבעוניים הולכים רחוק יותר וטוב יותר לטעמי בגלל הניגודיות, שווה להשקיע דקה חשיבה לפני שיוצאים לצלם במה לובשים, לא רק כדי שיתאים למזג האויר אבל לפעמים ההבדל בין קפוצ'ון מוקה לקופוצ'ון חום שוקולד חם עושה הבדל גדול.

קחו בגדים להחלפה. גם לכם.

איך לגרום לאנשים לחייך בלי לבקש מהם ואיך בדיוק פלוצים קשורים לעיניין?

אז יצאתם עם החברים והילדים לפיקניק או לטיול, והיה כיף ורציתם תמונה למזכרת. וביקשתם מהילדים "תעמדו רגע, נצלם אתכם" וביקשתם שיחייכו יפה, ומה שיצא היה במקרה הטוב תמונה של כולם עומדים כמו לולבים חציים לא הקשיבו לכם והסתכלו לכיוון ההפוך או לעסו מסטיק, החצי השני עשה חיוך מאולץ, כזה עם השפתיים בלי ממש שמחה בעיניים.

אז איך לא מצלמים את התמונה הזאת וכן מצלמים משהו שכשתסתכלו עליו באמת יזכיר לכם כמה היה כיף ואיך באמת היה אותו רגע לפני שעצרתם להצטלם?

אפשר לגשת לנושא בכל מיני גישות.

האהובה עלי היא לא לעצור להצטלם. לא לעצור את מה שעושים, את הזרימה הטיבעית לטובת עמידה מלאכותית.

נסו לגשת בגישת אני לא מפריע, רק מסתכל מהצד על הסיטואציה, במקום להזיז את מי שרוצים לצלם למקום שאתם רוצים שיהיו, אתם הצלמים-זוזו אתם, תתקרבו או תתרחקו, לכו למקום ההפוך מזה שאתם עומדים בו,אל הזוית הנגדית כדי לתפוס את הנוף או הסצנה עם הרקע שהייתם רוצים שיכנס לתמונה.

החברה רצים במסלול ההליכה ואתם אחריהם? לא רוצים לצלם את הגב שלהם? אל תעצרו אותם ותעמידו אותם, היו מוכנים עם המצלמה כבר בגובה הצילום, עם היד על ההדק, וקראו להם, כשהם מסתובבים לקריאתכם צלמו, כשאתם מדברים אליהם או מדברים איתם על מה שלא קורה סביבכם באותו טיול, צלמו אותם. תהיה לכם תמונה אורגנית ודינמית יותר.

כולם רוצים בכל זאת תמונה משפחתית שכולם בהעמדה? או בכל זאת אתם רוצים תמונה יפה לסבתא של כל הנכדים יחד? איך עושים שכולם יצאו יפה? מוותרים על הניסיונות הרגילים, מתקשרים עם החבר'ה, כל אחד עומד או יושב במקום שבחרתם ועכשיו אתם רוצים שיתנו חיוך, לא פרצוף של חיוך אלה חיוכים מכולם.

זה בדיוק הזמן לחזור לעצה הקודמת של לדבר איתם, על משהו שהוא לא בהכרח הצילום, אם יש לכם בנמצא את המצחיק המשפחתי, זה הזמן להצחיק, לשלוף בדיחה טובה, לשחרר את כולם, להרגיל את כולם שהמצלמה שם, ואז כשכולם במקומם רגועים, לא, לא לבקש לחייך, לבקש שיגידו ויסקי, או גלידה, צ'יפס, מילים שתכל'ס גם יצחיק אותם להגיד אבל בעיקר מילים עם חיריק, עם הצליל אִי-E הצליל הזה גורם לנו לחייך והבקשה להגיד דברים מסיחה את הדעת של המצולמים מלחשוב על הצילום ולהיות מודעים לעצמם.

טיפ אחרון, חצי קשור, דווקא לחובבות פרצוף הברווז\משורבב שפתיים\סקסי….במקום לעשות פרצוף מוגזם, בשביל מראה טיבעי יותר, יש לי טיפ עבורכן, כשאתן מצטלמות לטובת אותה תמונה סקסית, כדי שתראה יותר רכה,נסו להגיד פלוץ, כשאומרים פלוץ (בהנחה שלא התחלתן לצחקק כמוני כל פעם) העיניים נפתחות ונראות גדולות יותר, השפתיים משורבבות בצורה רכה יותר, כלומר בלי המון קימטוטים סביב השפתיים והשפה התחתונה רפויה ומפתה יותר ,אז אם הצלחתם לשמור על פרצוף רציני זכיתם בתמונה סקסית אם לא יש לכם ערימה של חבר'ה על הדשא שמתפוצצים מצחוק כי הם אומרים יחד פלוץ.

ואישית חיוכים זה כיף, אבל כל מגוון הרגשות מצטלם יפה, זה בסדר אם התמונה מביעה רגש בדרך שונה (גם לשמחה יש פנים רבות) הרי אתם רוצים לזכור את האנשים כמו שהם בחיים.

צאו לצלם מגוון רגשות ושתפו אותי.

צילמתם פלוץ? אני רוצה לראות.

העלו את התמונה בתגובות.

נ.ב.

לכל מדפיסי לוחות השנה, ממליצה בחום לנצל את השבוע האחרון לצילום תמונות ושליחה עוד השבוע להדפסה כדי שיגיע בזמן לערב החג.
 

אז לפעמים יוצאות לי כמה תמונות שרק אני אוהבת מתוך המסה הגדולה ואני מתלבטת אם להעביר אל הלקוחות בכלל, אבל כמעט תמיד בדיעבד אני מקבלת דווקא עליהן את הפידבק הכי טוב.
לשמחתי מי שמגיע אליי הרבה פעמים הן משפחות עם ילדים או נערות צעירות, וזה נורא משמח אותי, כי אמנם מחד יש את הרצון לקבל מה שאופנתי ומה שכולם נותנים (ואני לא מתנגדת עקרונית לשום ז'אנר), אבל מאידך דווקא אלו שמחים יותר לשבור את התבנית, לנסות דברים חדשים, לרוץ איתי ושאני ארוץ איתם, בין אם זאת משפחה עם ילדים קטנים ואלו הדבר היחיד שצפוי איתם הוא שהם תמיד בלתי צפויים ואז מרגע שמחליטים שעושים את זה נותנים לצעירים להוביל לפי הסבלנות ומה שמעניין אותם, או נערות צעירות בגיל שבו מה שהחברים אומרים זה חשוב אבל חשוב להן לא פחות להיות בעלות קול אישי שונה וחדשני מזה של חברותיהן. אני אוהבת לעבוד בסביבה לא מבוקרת תמיד. זה מאתגר אותי וזה בעיקר יוצר סצנות טבעיות שונות, כי הגורם האנושי בהם שונה, יחודי. אין ילד, נערה, או משפחה שאני מוצאת שכשנותנים להם להתבטא גם אם בדיוק באותה תפאורה שיפיקו לי תמונות זהות. זה מרענן.

ואני חושבת שכמו שאני נהנית מהצילום, הן בזמן הצילום והן אחר כך במבט לאחור, בהתבוננות בתמונות לאורך השנים, גם אחרים יכולים.
אז היום בעצם לא אדבר על למה ללכת ללמוד צילום כמו שרציתי,
היום השורה התחתונה שלי היא צלמו או לפחות הרשו לאחרים לצלם אתכם, חברים מצלמים חברים או צאו להצטלם פעם בשנה אפילו בתשלום, הדברים האלו שבגינם אתם לא מצטלמים, כי אתם חושבים שאתם שורפים את הפילם, או שאתם לא פוטוגנים, או שאתם מוצאים בעצמכם פגמים. הם שוליים.
כי כמה שנים קדימה תתחרטו. כי נזדקן, כי ילדינו יתבגרו, כי בני המשפחה יתרחקו או חלילה ילכו לעולמם. ועכשיו אנחנו יפים ושמחים ומאושרים ובעיקר ביחד. ואת הביחד הזה צריך לא רק לשמר אלה מידיי פעם גם לתעד, לא רק עבור הילדים, או ימי המשפחה בגן, גם עבור הימים שנרצה להיות נוסטלגיים, להזכר. מבטיחה לכם שכמה שהיום אתם חושבים שהצמיד הזה כאן מטריד או שיש לנו קמטים, או שיער לבן או צמיגים, בעתיד זה יהיה שולי לחלוטין.
בין אם עצרתם את כולם לתמונה קצת מאולצת או תעדתם או הרשתם לתעד אתכם כמו שאתם בתנועה, באמצע בדיחה, עומדים על המנגל, או סתם זרקוים יחד בגינה או בסלון.
סילחו לעצמכם על המראה שלכם היום כי בעתיד תתחרטו ולא תסלחו לעצמכם אולי על זה שלא תעדתם.
תעדו את עצמכם, את הילדים, את הביחד. את מה שהופך אתכם למיוחדים וייחודיים.
אין כמוכם.

אז מה לוותר להצטלם איתם? לא לצלם הורים נורמטיבים עם ילדיהם כי יראו שלאמאבא יש בטן או ישבן? נראה לכם??

אפשר לדלג על המשוכה הזאת בקלות, רק צריך לחשוב על זה בזמן אמת.

הילדים שלנו הם אביזר נפלא ולא רק אובייקט לתיעוד ומגיע לנו תמונות שלנו איתם,גם לאמא וגם לאבא, כאלו שנשמח לשלוח ליום המשפחה, אז מה עושים?

נוקטים בכמה צעדים:

• במקום לצלם מגובה הראש של הילד בזמן שעומדים זה לצד זה איתו, כלומר המבוגר מצולם מזוית נמוכה ולכן הישבן יוצא מוגדל בתמונה, מצלמים מגובה גבוה יותר, לא חייבים בהכרח מגובה הראש של המבוגר כי אז הילד יראה גמד מזוית גבוהה מידיי, אבל מקום טוב באמצע הדרך יתן תוצאה טובה.
• אפשר לא לעמוד זה לצד, כתף אל כתף, אפשר לעמוד אחד לפני השני, ילדים מחביאים יופי את מה שההורים מודעים אליו מידיי בעצמם.
• אתה הצלם? צלם! זוז, מצא את הזוית הטובה, גם כשהם עומדים כתף אל כתף אתה לא חייב לצלם אותם כשאתה ישר לפניהם , חפש זוית אלכסונית יחסית ביחד אליהם, נצל את העובדה שמהצד אנחנו, האנשים צרים יותר, כל זוית באמצע הדרך בין תמונה מהכתף לתמונה שבא אתה עומד ישר לפניהם (או ישר מאחוריהם לצורך העינין) יכולה לספק תמונה מחמיאה יותר עבור המבוגרים שבתמונה. זוויות זה טוב. חפשו אותן.

  

• לא חייבים לעמוד, אפשר לשבת, אפשר לשכב, אפשר לעשות שילוב של תנוחות שבהן לכולם יהיה נח. כשאנחנו יושבים אנחנו מחד מסתירים את החלק שאנו יושבים עליו, אבל מאידך הרבה פעמים מופיעה לה שם הבטן ומזכירה את קיומה, אז שוב את הבטן אפשר לא להפוך למופע המרכזי בתמונה (גם אם רק אנחנו שמים אליו לב) .
• לשים לב כשאתם מצלמים, ויש אפשרות שהתמונה לא תחמיא לכל המבוגרים בתמונה, לוודא שאתם מנסים כמה זוויות צילום, התנסו גם בכמה גבהים לצלם מהם (כריעה, עמידה, שכיבה, או אפילו טיפוס לגובה גבוה יותר על גזע עץ\סלע\שרפרף\מדרגה), צילום מלמעלה גורם לראשים של האנשים להיות מרכז הסיפור והגוף שלהם באופן טיבעי נראה פחות.
• אפשר לבקש ממבוגרים למתוח כתפיים אחורה ולסדר את היציבה שלהם. אבל לא תמיד אנחנו רוצים לגרום לאנשים להיות מודעים לעצמם, להפסיק את מה שקורה לפנינו וליצור מודעות למצלמה, אפשר במקום להסיח את הדעת מהנקודה שמצטלמת פחות טוב, למשל אם נקודת החולשה היא הבטן בישיבה\עמידה, אפשר להחזיק משהו לפניה, בין אם מדובר בלחבק את הילד שימשוך את תשומת הלב, או אפילו להחזיק ידיים בצורה רפויה לפניה או להחזיק משהו רלוונטי לפני הגוף, זה שובר את הקווים ומושך את תשומת הלב מן המקום.
• וכשממש קשה לכם להוציא תמונה טובה, אל תפחדו להכנס אל תמונת פורטרט של האנשים עם הילדים, כלומר עשו זום ככה שרק הכתפיים והראש יופיעו בתמונה והאינטראציה בין בני המשפחה יופיעו בתמונה.

אלה היו כמה נקודות נוספות לעזור לנו "לרמות" לקראת הצילומים לחג וליום המשפחה,עוד לא אירגנתם את האלבומים ולוחות השנה לחג?

למה אתם מחכים? צאו לצלם חיזרו ושתפו אותי איך היה.

אני כאן לייעץ וללוות אתכם מהקליק הראשון ועד להדפסה.

לא מרוצים? אני כאן לעשות את העבודה עבורכם.

הקדימו להזמין את סשן הצילום שלכם לחג.

סביבי חברים ובלוגרים כבר מציעים הדרכות להכנת תשורות בייתיות, אלבומים שונים ומיני מרקחות.

ואני שאננה, החגים יתפסו גם אותי בהפתעה ואז כרגיל ברגע האחרון אחליט על לוח שנה או אלבום לסבים וארוץ מהר לחפש תמונות יפות של כולנו, האחים והבני דודים, נתחיל לספור דפים כדי לוודא שכל הנכדים מופיעים מספר שווה של פעמים ושכולם מוחמאים.

אז השנה אתן לכם מתנה מוקדמת, צעד אחר צעד בדרך לצילום תמונות יפות עם כולם כדי שתוכלו להדפיס בזמן. וכמה טיפים איך לוודא ששנה הבאה בזמן הזה יהיה לכם קל יותר לאתר את התמונות הטובות יותר.

מה צריך? מצלמה, משפחה ואפשר אך לא חובה חצובה למקרה שרוצים תמונה של כולם יחד.

ביחרו לוקיישן נעים (קיץ כאן הוא לא טריוויאלי), מואר, עם צבעים חיים, למשל קיר עם צמח מטפס, גינה צבעונית, דיונה, גרם מדרגות בכניסה לבית עם דלת מעניינת, משהו מעניין אבל לא רועש מידיי שישמש כרקע.

לבוש, אני באמת מאמינה שאנחנו הכי יפים כשנח לנו, לא הייתי מתעקשת על שמלה לילדה שלא אוהבת את זה או ג'ינס חגיגי לילד שלא נח לו בזה, מספיק חולצה נקייה מכתמים בצבע חלק יחסית ומכנסיים ששומרים על אותו קו, נקי מסודר ולא דהוי. ילדים אוהבים צבעים וצבעים אוהבים ילדים, תחמיאו להם יותר עם צבע מאשר עם עוד צבעים נייטרלים סטייל בז' ואוף ווייט למיניו.

אקססוריז, בועות סבון, כלי נגינה, או כל משחק אחר שהם נהנים ממנו ייתן לכם אותם פעילים ויאפשר לכם לתעד אותם כמו שהם, שמחים. לא תמונות פורטרט קלאסיות אבל מתעד אותם. משמח את כולנו.

בחירת זמן הצילום, עם אתם מצלמים בחוץ אני ממליצה בחום לבחור את שעות אחה"צ מחמש ועד לשקיעה, השמש נמוכה, התאורה רכה ומחמיאה, ואפשר ליצור עם מעט תשומת לב תמונות קסומות אם משתמשים בשמש כתאורה אחורית שממש יוצרת סוג של הילה סביב ראש הילדים.

ועכשיו לתכלס בין אם החלטתם לצלם אותם פעילים או שאתם רוצים בעיקר פורטרטים מקרוב על הפנים היפות של כל אחד מהם.

אם אתם מפחדים מלשחק עם המצבים השונים של המצלמה ומעדיפים להשאיר על אוטמט אפשר לדלג על החלק הבא.

אבל אם התקדמתם לכאן ויש לכם מצלמת SLR פשוטה עם עדשה בסיסית (17-55מ"מ) יהיה חבל לא לנצל את זה ובאמת להפציץ בתוצרת טובה.

כיוון שאנחנו רוצים לצלם תמונות ברורות ובהנחה שהילדים/אנשים אותם אנו רוצים לצלם לא עסוקים בפעילות עם תנועות פתאומיות ומהירות, כיוונו בבקשה את הגלגלת עם מצבי הצילום למצב העדפה לצמצם הסימון על המצלמה יהיה AV במצלמות קנון וA בניקון, שימו לב על המסך זה בעצם מאפשר לכם לשלוט בחשיפה מה שיהיה מסומן על המסך משמאל כ f3.5-6.3 (או כל מספר אחר שיופיע) כוונו בבקשה את הנתון הזה למספר קטן ככל האפשר עם המקום מוצל או חשוך (תלוי בעדשה).

איחזו את המצלמה בשתי ידיים, מצלמה יציבה, נותנת תמונה טובה יותר (גם אם יש מייצב לעדשה),

אם בחרתם לצלם פעוטות או תינוקות והם יושבים או שוכבים על הרצפה ואתם רוצים לצלם מהגובה שלהם כשאתם שוכבים על הבטן השתמשו בידיים שלכם כחצובה, שני המרפקים שעונים על הרצפה והמצלמה והמצלמה אחוזה בשתיים ידיים בינהם. שמיכה חלקה או עם טקסטורה תיתן רקע יפה לצילומי פעוטות ותינוקות.

רגע לפני שאתם יורים ומצלמים, עוד כמה דברים, כוונו את המצלמה לפונקציה של צילום ברצף, תוכלו להשיג יותר תמונות בירייה אחת והסיכוי לתמונה טובה גדל. זה גם נותן סטים מעניינים וכייפים.

עוד שניה לפני שמצלמים, כוונו את המצלמה, תנו חצי לחיצה כדי לפקס ואז המשיכו את הלחיצה והשלימו אותה. לפני שממשיכים הביטו בתמונה, תראו שהכל לרוחכם. שאין ענף שבא לכם לא טוב. שכולם בפוקוס. שאף אחד לא מסונוור מהשמש. שאין כתם מפתיע שלא תוכלו לחיות איתו על אף אחד מהבגדים ושאף אחד לא מרוח בנזלת. הכל בסדר?

הרקע מצטלם יפה? כולם רגועים ונחמדים אחד אל השני. אף אחד לא עומד כפוף ויוצר לעצמו גיבנת או מדגיש את הכרס בצורה שלא מחמיאה לו? עכשיו מצלמים.

עוד כמה טיפים כדי ששנה הבאה לא תעבדו קשה.

שילחו להדפסה כבר בסוף אוגוסט, לפחות שלושה שבועות לפני שתרצו את זה אצלכם, לא כל המקומות זריזים בהדפסה, אבל בעיקר קשה לסמוך על דואר ישראל במחוזותינו.

צלמו כל השנה, לא רק בטקסים של בית ספר.

כשאתם חוזרים הביתה הורידו את הצילומים מכרטיס הצילום אל מחיצה יעודית לכך ששמה יהיה התאריך של אותו יום. כשאתם עוברים על התמונות במחיצה הזאת הוסיפו עוד תת מחיצה של התמונות שאתם אוהבים מבינהם.

מהתמונות במחיצה הזאת בעצם תדפיסו אחר כך את התמונות לאלבומים וללוחות השנה שלכם, כבר לא תצטרכו לגשת לאלפי תמונות בייאוש כדי למיין. אם כל פעם תמיינו ישר כשמגיעים הביתה.

כשכל זה נשמע לכם מעייף מידיי, הרימו טלפון, תקבעו איתי סשן צילומים משוחרר וסגרו עיניין.

אין כמו אאוטסורסינג כדי להפיג מתחים לקראת החגים.

בידקו את מחירי ההשקה שלי בתגית מחירון.

קצת שיעורי בית שעשיתי עבורכם:

בלופה יש עכשיו מבצע מזמינים לוח שנה אחד מקבלים שניים מתנה.

הדפסה במחירים נוחים אפשר גם לעשות ב cbook

באלבומבום יצאו גם כבר במבצעים וכך גם בוואלה.

וניסיוני מראה שבאמצע אוגוסט כבר תמצאו עוד חברות שיפרסמו מבצעי הדפסה לחגים ב google בחיפוש פשוט.

אהבתם? רוצים עידכונים במייל הירשמו עכשיו לרשימת התפוצה

מבוא לצילום ילדים.

הגן ביקש שתשלחו תמונה של הילד\משפחה ובכל זאת אין לכם שום תמונה שאתם ממש מרוצים ממנה.

תתחילו לחשוב על זה מראש, כן אפשר פעם בשנה ללכת יחד להצטלם מיקצועית, אבל אפשר פשוט

לעשות לכם הרגל כשיוצאים לפיקניק עם חברים, לטיול בשבת, לים או לבריכה, קחו אותה איתכם.

השתמשו בה.

תחזרו הביתה הורידו את התמונות וגבו אותן, הכל באותה נשימה אחרי ששמתם את הבגדים בכביסה. סביר שאם תחכו לתחילת שבוע העבודה בסוף תמצאו את עצמכם בלי מקום בכרטיס זיכרון באמצע הטיול הבא.

אין להן שום ערך אם לא פרקתם את התמונות מהטלפון או הכרטיס הזכרון.

למה לשים לב כשיוצאים לפיקניק בגינה ומצלמים?

שימו לב לילדים כמובן. למשחק שלהם, לאינטראקציה, שימו לב לאיפה הם נמצאים, מה הרקע מאחוריהם מכמה נקודות, מצד אחד יכול להיות רקע של מתקנים בגינה או של הכביש ומהצד השני יכול להיות הדשא או קיר צמחייה שייתן רקע יפה.

שימו לב איפה אתם ממוקמים ביחס אליהם, גם מבחינת מרחק, אם אתם מצלמים במצלמה שהזום שלה דיגיטלי ולא במצלמת רפלקס שבה העדשה באמת עושה את עבודת הזום, אל תתרחקו מידיי זה יפגום באיכות התמונה.

שימו לב ילדים יוצאים הכי יפה כשמצלמים אותם מהגובה שלהם. אז כן הם מגיעים לכם במקרה הטוב לגובה החגורה, וכן למי יש כח לפזצ"טות, אבל הרי אם הייתם בלי המצלמה גם הייתם משחקים איתם בגובה שלהם אז יאללה על הברכיים. תודו לי אחר כך.

שימו לב לתאורה. כן גם באור יום מחוץ לבית כדאי לשים לב לזה. תאורה טיבעית היא הכי יפה בעיני ועדיין, יש לשים אליה לב, איפה השמש ביחס למצולם? אם השמש מול המצולם כדאי שתבדקו ותראו אם הוא לא מסונוור ועושה פרצוף "כועס, האם היא מאחוריו האם היא שורפת את השמיים כי בהיר מידיי? האם היא עושה לו הילה יפה? אקדיש בהמשך פוסט שלם אם דוגמאות בנוגע לתאורה בצילום בחוץ.

יש עוד הרבה דברים לשים לב אליהם בצילום ילדים ובהמשך אקדיש להם פוסטים נרחבים משל עצמם, אבל אני רוצה לסיים בשימו לב הכי חשוב בעיני:

שימו לב אל תביימו אותם. באופן כללי לביים את החיים זה קשה ולא באמת עובד.

תעבדו סביבם.

אל תעצרו אותם ממעשיהם כדי להצטלם.

אל תתנו למצלמה להפריע לחיים.

הם יהנו-אתם תהנו.

אהבתם? רוצים עידכונים במייל הירשמו עכשיו לרשימת התפוצה