אני מניחה שמאותה סיבה כמו הרבה אנשים, אני לא יוצאת טוב בתמונה לטעמי, זה קורה מכמה סיבות, העיקרית שתמיד קופצת לי לעין כשמצלמים אותי יחד עם הילדים, היא בגלל הבדלי הגודל ביננו, כשאני מצלמת ילדים אני מצלמת מהגובה שלהם, הם המרכז, הם הפוקוס, מה לעשות שכשאני עומדת ליד הילדים הפוקוס הוא בגובה המותניים והאגן שלי?? מה שגורם לחלק הזה שלי להראות הרבה פעמים גדול יותר בתמונה ממה שהוא במציאות?
אז מה לוותר להצטלם איתם? לא לצלם הורים נורמטיבים עם ילדיהם כי יראו שלאמאבא יש בטן או ישבן? נראה לכם??
אפשר לדלג על המשוכה הזאת בקלות, רק צריך לחשוב על זה בזמן אמת.
הילדים שלנו הם אביזר נפלא ולא רק אובייקט לתיעוד ומגיע לנו תמונות שלנו איתם,גם לאמא וגם לאבא, כאלו שנשמח לשלוח ליום המשפחה, אז מה עושים?
נוקטים בכמה צעדים:
- במקום לצלם מגובה הראש של הילד בזמן שעומדים זה לצד זה איתו, כלומר המבוגר מצולם מזוית נמוכה ולכן הישבן יוצא מוגדל בתמונה, מצלמים מגובה גבוה יותר, לא חייבים בהכרח מגובה הראש של המבוגר כי אז הילד יראה גמד מזוית גבוהה מידיי, אבל מקום טוב באמצע הדרך יתן תוצאה טובה.
- אפשר לא לעמוד זה לצד, כתף אל כתף, אפשר לעמוד אחד לפני השני, ילדים מחביאים יופי את מה שההורים מודעים אליו מידיי בעצמם.
- אתה הצלם? צלם! זוז, מצא את הזוית הטובה, גם כשהם עומדים כתף אל כתף אתה לא חייב לצלם אותם כשאתה ישר לפניהם , חפש זוית אלכסונית יחסית ביחד אליהם, נצל את העובדה שמהצד אנחנו, האנשים צרים יותר, כל זוית באמצע הדרך בין תמונה מהכתף לתמונה שבא אתה עומד ישר לפניהם (או ישר מאחוריהם לצורך העינין) יכולה לספק תמונה מחמיאה יותר עבור המבוגרים שבתמונה. זוויות זה טוב. חפשו אותן.
צילום מזוית נמוכה באלכסון עדין מהצד ביחס לדמויות המשחקות - לא חייבים לעמוד, אפשר לשבת, אפשר לשכב, אפשר לעשות שילוב של תנוחות שבהן לכולם יהיה נח. כשאנחנו יושבים אנחנו מחד מסתירים את החלק שאנו יושבים עליו, אבל מאידך הרבה פעמים מופיעה לה שם הבטן ומזכירה את קיומה, אז שוב את הבטן אפשר לא להפוך למופע המרכזי בתמונה (גם אם רק אנחנו שמים אליו לב) .
- לשים לב כשאתם מצלמים, ויש אפשרות שהתמונה לא תחמיא לכל המבוגרים בתמונה, לוודא שאתם מנסים כמה זוויות צילום, התנסו גם בכמה גבהים לצלם מהם (כריעה, עמידה, שכיבה, או אפילו טיפוס לגובה גבוה יותר על גזע עץ\סלע\שרפרף\מדרגה), צילום מלמעלה גורם לראשים של האנשים להיות מרכז הסיפור והגוף שלהם באופן טיבעי נראה פחות.
- אפשר לבקש ממבוגרים למתוח כתפיים אחורה ולסדר את היציבה שלהם. אבל לא תמיד אנחנו רוצים לגרום לאנשים להיות מודעים לעצמם, להפסיק את מה שקורה לפנינו וליצור מודעות למצלמה, אפשר במקום להסיח את הדעת מהנקודה שמצטלמת פחות טוב, למשל אם נקודת החולשה היא הבטן בישיבה\עמידה, אפשר להחזיק משהו לפניה, בין אם מדובר בלחבק את הילד שימשוך את תשומת הלב, או אפילו להחזיק ידיים בצורה רפויה לפניה או להחזיק משהו רלוונטי לפני הגוף, זה שובר את הקווים ומושך את תשומת הלב מן המקום.
- וכשממש קשה לכם להוציא תמונה טובה, אל תפחדו להכנס אל תמונת פורטרט של האנשים עם הילדים, כלומר עשו זום ככה שרק הכתפיים והראש יופיעו בתמונה והאינטראציה בין בני המשפחה יופיעו בתמונה.
אלה היו כמה נקודות נוספות לעזור לנו "לרמות" לקראת הצילומים לחג וליום המשפחה,עוד לא אירגנתם את האלבומים ולוחות השנה לחג?
למה אתם מחכים? צאו לצלם חיזרו ושתפו אותי איך היה.
אני כאן לייעץ וללוות אתכם מהקליק הראשון ועד להדפסה.
לא מרוצים? אני כאן לעשות את העבודה עבורכם.
הקדימו להזמין את סשן הצילום שלכם לחג.
אהבתם? רוצים עידכונים במייל?
הירשמו עכשיו לרשימת התפוצה:
