לא פעם אני חוזרת הביתה מיום של צילומים ומרגישה שזהו הפעם באמת לא הצלחתי להוציא כלום.

אין לי פריים אחד מנצח.

ברוב המוחלט של ימי הצילום שלי, זאת תחושה שבהמשך, אחרי שעברתי על התמונות, סיננתי אותן והעברתי אותן עיבוד בסיסי, מתבדה.

אני מתייחסת אל התחושה הזאת שלי כסמן מעולה למצבי, כל עוד אני תמיד חשה שיכולתי לעשות טוב יותר, כל עוד יש לי לאן להשתפר, כל עוד אני מנסה מיציאה ליציאה להתעלות על עצמי. סימן שאני עושה משהו נכון.

זאת תחושה מוזרה, כיוון שאני יודעת שאני צלמת טכנית טובה, אני יודעת להפיק תמונה טובה, יודעת את עבודתי, אבל התחושה הזאת לא מתבססת רק על כישורי הטכניים, היא קשורה קשר עמוק לתחושת הסיפוק שלי ממה שאני עושה, זאת לא באמת בעיה לייצר פעם אחר פעם את אותו פריים מנצח, אבל עבורי ברגע שאני עושה אותו דבר בדיוק, אני חסרה את תחושת הסיפוק שיש בשיפור עצמי. כלומר בפעם הראשונה שאני מצלמת פריים מנצח שטרם צילמתי, מי שמתלווה אליי לאותם צילומים לחלוטין שומע את השמחה שבקולי, זה לא משהו שמתפספס.

אחד הדברים שאני אוהבת בצילום של משפחות ובעיקר ילדים ובנות מצווה הוא שבאמת אין דין ילד אחד כילדה אחרת, הם מביאים לחלוטין את גורם ההפתעה עבורי, מעלים את ההימור ומשפרים עקומת הלמידה שלי.

אז כדי להלחם בתחושה הזאת שהגעתי ליעד ואני מהממת (אני באמת מהממת, אבל זה לא קשור) ולהסתכן בלהפסיק לחוש התרגשות לקראת צילומים וחששות בסוף הסשן שלא הצלחתי להוציא פריים מנצח אני נוקטת בכל מיני תרגילים שעוזרים לי לא להפסיק להשתפר, ללמוד, לאתגר את עצמי, אני חושבת שאם תבחרו לאמץ לעצמכם מידיי פעם סעיף כלשהו מהפוסט הזה, תמצאו שגם אתם ממשיכים להשתפר.

אז מה אני עושה?

1. קודם כל מצלמת. הרבה. לא תמיד במצלמה העיקרית שלי שעליה גאוותי. זה מכריח אותי ללמוד לעבוד גם בתנאים פחות מאידאלים, זה מאלץ אותי להיות יצירתית ולהשתמש במה שיש לי גם אם הוא חסר באפשרויות טכניות האהובות עלי. לפעמים זאת מצלמה זרה לחלוטין, לפעמים זה הטלפון שלי, לפעמים זאת אחת מהמצלמות הפחות יקרות שלי. זה תמיד מכריח אותי לצאת מאזור הנוחות שלי. אמנם זה בדרך כלל עיניין קל יותר פיזית (הפול פריים שלי לא קלת משקל) אבל תמיד משאיר אותי בתחושה שאני מנסה לצלם בלי המשקפיים שלי. למרות זאת אני מאוד ממילצה על זה כתרגיל צילום.
2. עצה שקל יותר ריגשית לעשות במקום לוותר על המצלמה האהובה הוא לצאת עם עדשה שונה לצלם, במקום עם העדשה המועדפת עליכם בחיי היום יום. אני מוצאת שהרבה פעמים לצאת מאזור הנוחות עם עדשה שהיא לא העדשה הטיבעית עבורכם, תכיר לכם עולמות חדשים של שימושים אפשריים לתמונות שלא ידעתם שאתם יכולים לצלם. בין אם זה לקחת עדשת פריים במקום טלפוטו (זום), בין אם זה להחליט לצאת לטיול עם עדשת המאקרו ולהשתמש בה גם לצילום המשפחה או אפילו להחליט לצאת מהבית עם עדשה ללא מייצב שתכריח אתכם לעבוד עם פרמטרים מאוד מהירים, חצובה או שתלמד אתכם לאחוז באופן יציב את המצלמה ולא לירות מהמותן.
3. אחד מתרגילי הצילום האהובים עלי לאחרונה הוא צילום של הכל בשחור לבן, כנסו לתפריט picture style וביחרו את מצב M-כלומר מצב מונוכרום. היום יצאתי לצלם צילומי מאקרו בשחור לבן. למה? ככה! היה מעניין, נקדת המבט משתנה ללא צבע, הפוקוס נמצא בדברים שלא חשבתם, האור או חסרונו הרבה יותר נוכח.

   

4. נסו לצלם סשן צילומים שלם מנקודת מבט שונה מהמצב הרגיל שלכם, נסו לצלם במשך חצי שעה רק מגובה נמוך, או רק מגבוה. או רק משהו שלחלוטין לא מעניין אתכם לצלם, חפשו איך להפוך אותו מעניין עבורכם.
5. לימדו לצלם צלליות. באור יום. לא בשקיעה בהכרח.
6. לימדו עיבוד תמונה. זה לא מסובך. אבל התנסו בעיבוד תמונה בסיסי ותגלו דברים על הצילום שלכם שלא ידעתם. אם אתם מעבדים תמונות כבר, צאו מאזור הנוחות שלכם ולכו על עיבודים שונים מאלו שאתם אוהבים. אני מוצאת המון השראה בעיבוד תמונות מחוץ לאזור הנוחות שלי,  לא תמיד אני אוהבת את מה שעיבדתי, אבל הרבה פעמים זה מלמד אותי ונותן לי השראה בפעם ההבאה שאני יוצאת  לצלם, לגבי תיקונים בסגנון הצילום שלי שאני יכולה לעשות .
7. עוד בעיבוד תמונה, שימוש בפילטרים, ולמשתמשי לייטרום שימוש בpresets, הרבה פעמים אני מוצאת השראה במעבר מהיר עם פילטרים שונים על תמונה מסויימת שאני מצלמת, זה עוזר לי לראות את הסצנה בדרך שונה לחלוטין ממה שציפיתי בבואי לצלמה, פעם הבאה שאני יוצאת לצלם אני חמושה בידע הזה ועושה בו שימוש כדי לייצר תמונה עוצמתית יותר.

   

8. על כל גאוותי וביטחוני העצמי ביכולות שלי אני אוהבת לצלם עם צלמים אחרים, אני מוצאת בעצמי ענווה ולומדת מאחרים (זה לא פשוט תמיד), אני אוהבת לחבור ולעבוד עם צלמים אחרים, עוד לא היה אחד שלא למדתי ממנו משהו, אני באותה מידה מאמינה שעבורי נכון לחלוק את מה שיש לי להציע. ניקטו בגישה הזאת.  כולם מרוויחים .
9. בהמשך ישיר לסעיף הקודם. למדו מישהו לצלם. אתם לא חייבים לדעת הכל. אתם לא חייבים להיות מדריכים מחוננים. אתם לא חייבים להיות צלמים עם ניסיון של שנים. פשוט למדו מישהו לצלם. אפילו אם זה רק טריק אחד. כשאתם מלמדים מישהו משהו, לצורך העינין צילום, אתם בעצם חוזרים ומתמיהים גם בעצמכם את הידע, כשאתם מלמדים מישהו צילום, אתם בעצם מבטאים בקול מחשבות ותובנות לגבי צילום שלפני כן אולי רק ידעתם או קראתם אבל לא בהכרח המשכתם כמחשבה מלאה עד סופה עד לשלב הסקת המסקנות. כשאתם מלמדים מישהו משהו אתם גם לומדים משהו בעצמכם, כי אותו מישהו ישאל שאלות, ועל השאלות הללו תחשבו יחד בדרך למציאת הפתרון, השאלות הללו יסקרנו את התלמיד שלכם ואתכם ויביאו אתכם אולי להתנסויות צילום חדשות שלא בהכרח הייתם חושבים עליהם בעצמכם.
10. צלמו זרים. עיצה מוזרה נכון? אבל כשמצלמים אנשים זרים יש לנו מספר אלמנטים מאתגרים. הראשון הוא כמובן האם הם בכלל רוצים להצטלם? איך מצלמים זרים? אלמנט מפתיע נוסף הוא בעצם האישיות של המצולם שלנו. צילום רחוב הוא עיניין מורכב ריגשית עבור צלמים רבים. אבל הוא מלמד אותנו כצלמים הרבה על איך לגשת לצילום כזה, יש כאלה שיבחרו לעבוד בהיחבא עם עדשת טלה (זום) יש כאלה שיבקשו רשות ויתיידדו עם המצולמים הזרים שלהם. נסו את זה. זה מוזר ומסקרן.
11. נסו לצלם את הצד הפחות מלוטש של החיים. בין אם זה לצלם משהו לא מושלם, פרי מרקיב על עץ,  קמטים, חיוכים עקומים. חפשו את חוסר השלמות, אל תמחקו ישר את התמונות הלא מושלמות מהמצלמה, חכו, הביטו בהן במסך המחשב אולי תמצאו שם פנינים.

אלו חלק מהדברים שאני עושה כדי לא להשתעמם ולהפוך את עצמי לצלמת טובה יותר,

לטעמי זה חלק מהאבולוציה של כל צלם טוב לאתגר עצמו ולעבור כל מיני גלגולים שמפתחים ומשנים את סגנונו האישי. נסו את זה.

שתפו אותי ואם אתם רוצים להצטרף אליי לצלם תנו קריאת כיוון

אני תמיד שמחה להכיר שותפים חדשים.

איך לגרום לאנשים לחייך בלי לבקש מהם ואיך בדיוק פלוצים קשורים לעיניין?

אז יצאתם עם החברים והילדים לפיקניק או לטיול, והיה כיף ורציתם תמונה למזכרת. וביקשתם מהילדים "תעמדו רגע, נצלם אתכם" וביקשתם שיחייכו יפה, ומה שיצא היה במקרה הטוב תמונה של כולם עומדים כמו לולבים חציים לא הקשיבו לכם והסתכלו לכיוון ההפוך או לעסו מסטיק, החצי השני עשה חיוך מאולץ, כזה עם השפתיים בלי ממש שמחה בעיניים.

אז איך לא מצלמים את התמונה הזאת וכן מצלמים משהו שכשתסתכלו עליו באמת יזכיר לכם כמה היה כיף ואיך באמת היה אותו רגע לפני שעצרתם להצטלם?

אפשר לגשת לנושא בכל מיני גישות.

האהובה עלי היא לא לעצור להצטלם. לא לעצור את מה שעושים, את הזרימה הטיבעית לטובת עמידה מלאכותית.

נסו לגשת בגישת אני לא מפריע, רק מסתכל מהצד על הסיטואציה, במקום להזיז את מי שרוצים לצלם למקום שאתם רוצים שיהיו, אתם הצלמים-זוזו אתם, תתקרבו או תתרחקו, לכו למקום ההפוך מזה שאתם עומדים בו,אל הזוית הנגדית כדי לתפוס את הנוף או הסצנה עם הרקע שהייתם רוצים שיכנס לתמונה.

החברה רצים במסלול ההליכה ואתם אחריהם? לא רוצים לצלם את הגב שלהם? אל תעצרו אותם ותעמידו אותם, היו מוכנים עם המצלמה כבר בגובה הצילום, עם היד על ההדק, וקראו להם, כשהם מסתובבים לקריאתכם צלמו, כשאתם מדברים אליהם או מדברים איתם על מה שלא קורה סביבכם באותו טיול, צלמו אותם. תהיה לכם תמונה אורגנית ודינמית יותר.

כולם רוצים בכל זאת תמונה משפחתית שכולם בהעמדה? או בכל זאת אתם רוצים תמונה יפה לסבתא של כל הנכדים יחד? איך עושים שכולם יצאו יפה? מוותרים על הניסיונות הרגילים, מתקשרים עם החבר'ה, כל אחד עומד או יושב במקום שבחרתם ועכשיו אתם רוצים שיתנו חיוך, לא פרצוף של חיוך אלה חיוכים מכולם.

זה בדיוק הזמן לחזור לעצה הקודמת של לדבר איתם, על משהו שהוא לא בהכרח הצילום, אם יש לכם בנמצא את המצחיק המשפחתי, זה הזמן להצחיק, לשלוף בדיחה טובה, לשחרר את כולם, להרגיל את כולם שהמצלמה שם, ואז כשכולם במקומם רגועים, לא, לא לבקש לחייך, לבקש שיגידו ויסקי, או גלידה, צ'יפס, מילים שתכל'ס גם יצחיק אותם להגיד אבל בעיקר מילים עם חיריק, עם הצליל אִי-E הצליל הזה גורם לנו לחייך והבקשה להגיד דברים מסיחה את הדעת של המצולמים מלחשוב על הצילום ולהיות מודעים לעצמם.

טיפ אחרון, חצי קשור, דווקא לחובבות פרצוף הברווז\משורבב שפתיים\סקסי….במקום לעשות פרצוף מוגזם, בשביל מראה טיבעי יותר, יש לי טיפ עבורכן, כשאתן מצטלמות לטובת אותה תמונה סקסית, כדי שתראה יותר רכה,נסו להגיד פלוץ, כשאומרים פלוץ (בהנחה שלא התחלתן לצחקק כמוני כל פעם) העיניים נפתחות ונראות גדולות יותר, השפתיים משורבבות בצורה רכה יותר, כלומר בלי המון קימטוטים סביב השפתיים והשפה התחתונה רפויה ומפתה יותר ,אז אם הצלחתם לשמור על פרצוף רציני זכיתם בתמונה סקסית אם לא יש לכם ערימה של חבר'ה על הדשא שמתפוצצים מצחוק כי הם אומרים יחד פלוץ.

ואישית חיוכים זה כיף, אבל כל מגוון הרגשות מצטלם יפה, זה בסדר אם התמונה מביעה רגש בדרך שונה (גם לשמחה יש פנים רבות) הרי אתם רוצים לזכור את האנשים כמו שהם בחיים.

צאו לצלם מגוון רגשות ושתפו אותי.

צילמתם פלוץ? אני רוצה לראות.

העלו את התמונה בתגובות.

נ.ב.

לכל מדפיסי לוחות השנה, ממליצה בחום לנצל את השבוע האחרון לצילום תמונות ושליחה עוד השבוע להדפסה כדי שיגיע בזמן לערב החג.
 

אז מה לוותר להצטלם איתם? לא לצלם הורים נורמטיבים עם ילדיהם כי יראו שלאמאבא יש בטן או ישבן? נראה לכם??

אפשר לדלג על המשוכה הזאת בקלות, רק צריך לחשוב על זה בזמן אמת.

הילדים שלנו הם אביזר נפלא ולא רק אובייקט לתיעוד ומגיע לנו תמונות שלנו איתם,גם לאמא וגם לאבא, כאלו שנשמח לשלוח ליום המשפחה, אז מה עושים?

נוקטים בכמה צעדים:

• במקום לצלם מגובה הראש של הילד בזמן שעומדים זה לצד זה איתו, כלומר המבוגר מצולם מזוית נמוכה ולכן הישבן יוצא מוגדל בתמונה, מצלמים מגובה גבוה יותר, לא חייבים בהכרח מגובה הראש של המבוגר כי אז הילד יראה גמד מזוית גבוהה מידיי, אבל מקום טוב באמצע הדרך יתן תוצאה טובה.
• אפשר לא לעמוד זה לצד, כתף אל כתף, אפשר לעמוד אחד לפני השני, ילדים מחביאים יופי את מה שההורים מודעים אליו מידיי בעצמם.
• אתה הצלם? צלם! זוז, מצא את הזוית הטובה, גם כשהם עומדים כתף אל כתף אתה לא חייב לצלם אותם כשאתה ישר לפניהם , חפש זוית אלכסונית יחסית ביחד אליהם, נצל את העובדה שמהצד אנחנו, האנשים צרים יותר, כל זוית באמצע הדרך בין תמונה מהכתף לתמונה שבא אתה עומד ישר לפניהם (או ישר מאחוריהם לצורך העינין) יכולה לספק תמונה מחמיאה יותר עבור המבוגרים שבתמונה. זוויות זה טוב. חפשו אותן.

  

• לא חייבים לעמוד, אפשר לשבת, אפשר לשכב, אפשר לעשות שילוב של תנוחות שבהן לכולם יהיה נח. כשאנחנו יושבים אנחנו מחד מסתירים את החלק שאנו יושבים עליו, אבל מאידך הרבה פעמים מופיעה לה שם הבטן ומזכירה את קיומה, אז שוב את הבטן אפשר לא להפוך למופע המרכזי בתמונה (גם אם רק אנחנו שמים אליו לב) .
• לשים לב כשאתם מצלמים, ויש אפשרות שהתמונה לא תחמיא לכל המבוגרים בתמונה, לוודא שאתם מנסים כמה זוויות צילום, התנסו גם בכמה גבהים לצלם מהם (כריעה, עמידה, שכיבה, או אפילו טיפוס לגובה גבוה יותר על גזע עץ\סלע\שרפרף\מדרגה), צילום מלמעלה גורם לראשים של האנשים להיות מרכז הסיפור והגוף שלהם באופן טיבעי נראה פחות.
• אפשר לבקש ממבוגרים למתוח כתפיים אחורה ולסדר את היציבה שלהם. אבל לא תמיד אנחנו רוצים לגרום לאנשים להיות מודעים לעצמם, להפסיק את מה שקורה לפנינו וליצור מודעות למצלמה, אפשר במקום להסיח את הדעת מהנקודה שמצטלמת פחות טוב, למשל אם נקודת החולשה היא הבטן בישיבה\עמידה, אפשר להחזיק משהו לפניה, בין אם מדובר בלחבק את הילד שימשוך את תשומת הלב, או אפילו להחזיק ידיים בצורה רפויה לפניה או להחזיק משהו רלוונטי לפני הגוף, זה שובר את הקווים ומושך את תשומת הלב מן המקום.
• וכשממש קשה לכם להוציא תמונה טובה, אל תפחדו להכנס אל תמונת פורטרט של האנשים עם הילדים, כלומר עשו זום ככה שרק הכתפיים והראש יופיעו בתמונה והאינטראציה בין בני המשפחה יופיעו בתמונה.

אלה היו כמה נקודות נוספות לעזור לנו "לרמות" לקראת הצילומים לחג וליום המשפחה,עוד לא אירגנתם את האלבומים ולוחות השנה לחג?

למה אתם מחכים? צאו לצלם חיזרו ושתפו אותי איך היה.

אני כאן לייעץ וללוות אתכם מהקליק הראשון ועד להדפסה.

לא מרוצים? אני כאן לעשות את העבודה עבורכם.

הקדימו להזמין את סשן הצילום שלכם לחג.

סביבי חברים ובלוגרים כבר מציעים הדרכות להכנת תשורות בייתיות, אלבומים שונים ומיני מרקחות.

ואני שאננה, החגים יתפסו גם אותי בהפתעה ואז כרגיל ברגע האחרון אחליט על לוח שנה או אלבום לסבים וארוץ מהר לחפש תמונות יפות של כולנו, האחים והבני דודים, נתחיל לספור דפים כדי לוודא שכל הנכדים מופיעים מספר שווה של פעמים ושכולם מוחמאים.

אז השנה אתן לכם מתנה מוקדמת, צעד אחר צעד בדרך לצילום תמונות יפות עם כולם כדי שתוכלו להדפיס בזמן. וכמה טיפים איך לוודא ששנה הבאה בזמן הזה יהיה לכם קל יותר לאתר את התמונות הטובות יותר.

מה צריך? מצלמה, משפחה ואפשר אך לא חובה חצובה למקרה שרוצים תמונה של כולם יחד.

ביחרו לוקיישן נעים (קיץ כאן הוא לא טריוויאלי), מואר, עם צבעים חיים, למשל קיר עם צמח מטפס, גינה צבעונית, דיונה, גרם מדרגות בכניסה לבית עם דלת מעניינת, משהו מעניין אבל לא רועש מידיי שישמש כרקע.

לבוש, אני באמת מאמינה שאנחנו הכי יפים כשנח לנו, לא הייתי מתעקשת על שמלה לילדה שלא אוהבת את זה או ג'ינס חגיגי לילד שלא נח לו בזה, מספיק חולצה נקייה מכתמים בצבע חלק יחסית ומכנסיים ששומרים על אותו קו, נקי מסודר ולא דהוי. ילדים אוהבים צבעים וצבעים אוהבים ילדים, תחמיאו להם יותר עם צבע מאשר עם עוד צבעים נייטרלים סטייל בז' ואוף ווייט למיניו.

אקססוריז, בועות סבון, כלי נגינה, או כל משחק אחר שהם נהנים ממנו ייתן לכם אותם פעילים ויאפשר לכם לתעד אותם כמו שהם, שמחים. לא תמונות פורטרט קלאסיות אבל מתעד אותם. משמח את כולנו.

בחירת זמן הצילום, עם אתם מצלמים בחוץ אני ממליצה בחום לבחור את שעות אחה"צ מחמש ועד לשקיעה, השמש נמוכה, התאורה רכה ומחמיאה, ואפשר ליצור עם מעט תשומת לב תמונות קסומות אם משתמשים בשמש כתאורה אחורית שממש יוצרת סוג של הילה סביב ראש הילדים.

ועכשיו לתכלס בין אם החלטתם לצלם אותם פעילים או שאתם רוצים בעיקר פורטרטים מקרוב על הפנים היפות של כל אחד מהם.

אם אתם מפחדים מלשחק עם המצבים השונים של המצלמה ומעדיפים להשאיר על אוטמט אפשר לדלג על החלק הבא.

אבל אם התקדמתם לכאן ויש לכם מצלמת SLR פשוטה עם עדשה בסיסית (17-55מ"מ) יהיה חבל לא לנצל את זה ובאמת להפציץ בתוצרת טובה.

כיוון שאנחנו רוצים לצלם תמונות ברורות ובהנחה שהילדים/אנשים אותם אנו רוצים לצלם לא עסוקים בפעילות עם תנועות פתאומיות ומהירות, כיוונו בבקשה את הגלגלת עם מצבי הצילום למצב העדפה לצמצם הסימון על המצלמה יהיה AV במצלמות קנון וA בניקון, שימו לב על המסך זה בעצם מאפשר לכם לשלוט בחשיפה מה שיהיה מסומן על המסך משמאל כ f3.5-6.3 (או כל מספר אחר שיופיע) כוונו בבקשה את הנתון הזה למספר קטן ככל האפשר עם המקום מוצל או חשוך (תלוי בעדשה).

איחזו את המצלמה בשתי ידיים, מצלמה יציבה, נותנת תמונה טובה יותר (גם אם יש מייצב לעדשה),

אם בחרתם לצלם פעוטות או תינוקות והם יושבים או שוכבים על הרצפה ואתם רוצים לצלם מהגובה שלהם כשאתם שוכבים על הבטן השתמשו בידיים שלכם כחצובה, שני המרפקים שעונים על הרצפה והמצלמה והמצלמה אחוזה בשתיים ידיים בינהם. שמיכה חלקה או עם טקסטורה תיתן רקע יפה לצילומי פעוטות ותינוקות.

רגע לפני שאתם יורים ומצלמים, עוד כמה דברים, כוונו את המצלמה לפונקציה של צילום ברצף, תוכלו להשיג יותר תמונות בירייה אחת והסיכוי לתמונה טובה גדל. זה גם נותן סטים מעניינים וכייפים.

עוד שניה לפני שמצלמים, כוונו את המצלמה, תנו חצי לחיצה כדי לפקס ואז המשיכו את הלחיצה והשלימו אותה. לפני שממשיכים הביטו בתמונה, תראו שהכל לרוחכם. שאין ענף שבא לכם לא טוב. שכולם בפוקוס. שאף אחד לא מסונוור מהשמש. שאין כתם מפתיע שלא תוכלו לחיות איתו על אף אחד מהבגדים ושאף אחד לא מרוח בנזלת. הכל בסדר?

הרקע מצטלם יפה? כולם רגועים ונחמדים אחד אל השני. אף אחד לא עומד כפוף ויוצר לעצמו גיבנת או מדגיש את הכרס בצורה שלא מחמיאה לו? עכשיו מצלמים.

עוד כמה טיפים כדי ששנה הבאה לא תעבדו קשה.

שילחו להדפסה כבר בסוף אוגוסט, לפחות שלושה שבועות לפני שתרצו את זה אצלכם, לא כל המקומות זריזים בהדפסה, אבל בעיקר קשה לסמוך על דואר ישראל במחוזותינו.

צלמו כל השנה, לא רק בטקסים של בית ספר.

כשאתם חוזרים הביתה הורידו את הצילומים מכרטיס הצילום אל מחיצה יעודית לכך ששמה יהיה התאריך של אותו יום. כשאתם עוברים על התמונות במחיצה הזאת הוסיפו עוד תת מחיצה של התמונות שאתם אוהבים מבינהם.

מהתמונות במחיצה הזאת בעצם תדפיסו אחר כך את התמונות לאלבומים וללוחות השנה שלכם, כבר לא תצטרכו לגשת לאלפי תמונות בייאוש כדי למיין. אם כל פעם תמיינו ישר כשמגיעים הביתה.

כשכל זה נשמע לכם מעייף מידיי, הרימו טלפון, תקבעו איתי סשן צילומים משוחרר וסגרו עיניין.

אין כמו אאוטסורסינג כדי להפיג מתחים לקראת החגים.

בידקו את מחירי ההשקה שלי בתגית מחירון.

קצת שיעורי בית שעשיתי עבורכם:

בלופה יש עכשיו מבצע מזמינים לוח שנה אחד מקבלים שניים מתנה.

הדפסה במחירים נוחים אפשר גם לעשות ב cbook

באלבומבום יצאו גם כבר במבצעים וכך גם בוואלה.

וניסיוני מראה שבאמצע אוגוסט כבר תמצאו עוד חברות שיפרסמו מבצעי הדפסה לחגים ב google בחיפוש פשוט.

אהבתם? רוצים עידכונים במייל הירשמו עכשיו לרשימת התפוצה

מבוא לצילום ילדים.

הגן ביקש שתשלחו תמונה של הילד\משפחה ובכל זאת אין לכם שום תמונה שאתם ממש מרוצים ממנה.

תתחילו לחשוב על זה מראש, כן אפשר פעם בשנה ללכת יחד להצטלם מיקצועית, אבל אפשר פשוט

לעשות לכם הרגל כשיוצאים לפיקניק עם חברים, לטיול בשבת, לים או לבריכה, קחו אותה איתכם.

השתמשו בה.

תחזרו הביתה הורידו את התמונות וגבו אותן, הכל באותה נשימה אחרי ששמתם את הבגדים בכביסה. סביר שאם תחכו לתחילת שבוע העבודה בסוף תמצאו את עצמכם בלי מקום בכרטיס זיכרון באמצע הטיול הבא.

אין להן שום ערך אם לא פרקתם את התמונות מהטלפון או הכרטיס הזכרון.

למה לשים לב כשיוצאים לפיקניק בגינה ומצלמים?

שימו לב לילדים כמובן. למשחק שלהם, לאינטראקציה, שימו לב לאיפה הם נמצאים, מה הרקע מאחוריהם מכמה נקודות, מצד אחד יכול להיות רקע של מתקנים בגינה או של הכביש ומהצד השני יכול להיות הדשא או קיר צמחייה שייתן רקע יפה.

שימו לב איפה אתם ממוקמים ביחס אליהם, גם מבחינת מרחק, אם אתם מצלמים במצלמה שהזום שלה דיגיטלי ולא במצלמת רפלקס שבה העדשה באמת עושה את עבודת הזום, אל תתרחקו מידיי זה יפגום באיכות התמונה.

שימו לב ילדים יוצאים הכי יפה כשמצלמים אותם מהגובה שלהם. אז כן הם מגיעים לכם במקרה הטוב לגובה החגורה, וכן למי יש כח לפזצ"טות, אבל הרי אם הייתם בלי המצלמה גם הייתם משחקים איתם בגובה שלהם אז יאללה על הברכיים. תודו לי אחר כך.

שימו לב לתאורה. כן גם באור יום מחוץ לבית כדאי לשים לב לזה. תאורה טיבעית היא הכי יפה בעיני ועדיין, יש לשים אליה לב, איפה השמש ביחס למצולם? אם השמש מול המצולם כדאי שתבדקו ותראו אם הוא לא מסונוור ועושה פרצוף "כועס, האם היא מאחוריו האם היא שורפת את השמיים כי בהיר מידיי? האם היא עושה לו הילה יפה? אקדיש בהמשך פוסט שלם אם דוגמאות בנוגע לתאורה בצילום בחוץ.

יש עוד הרבה דברים לשים לב אליהם בצילום ילדים ובהמשך אקדיש להם פוסטים נרחבים משל עצמם, אבל אני רוצה לסיים בשימו לב הכי חשוב בעיני:

שימו לב אל תביימו אותם. באופן כללי לביים את החיים זה קשה ולא באמת עובד.

תעבדו סביבם.

אל תעצרו אותם ממעשיהם כדי להצטלם.

אל תתנו למצלמה להפריע לחיים.

הם יהנו-אתם תהנו.

אהבתם? רוצים עידכונים במייל הירשמו עכשיו לרשימת התפוצה

.גם לזה נגיע
.אני מאמינה שאפשר להוציא תמונה טובה, מעניינת גם במצלמות פשוטות
.רק צריך לדעת איך למצוא את התמונה
,תמונה טובה בעיני היא יותר מכלל הנתונים הטכניים שלה ופה אני חושבת שיש לי מה לתרום
.לצלם ולעין (כן האמיתית) שלו יש הרבה מה לתרום לתמונה. נקודת מבט היא המפתח לכל תמונה
.אני אוהבת מצלמות. הן הצעצוע האהוב עלי
.אני חושבת שהן יכולות להיות גם בנות הלוויה החביבות עליכם
.בין אם מדובר במפלצת גדולה שמגיעה עם תיק משל עצמה וערימה של עדשות
,בין אם זאת מצלמה דיגיטלית פשוטה בלי עינית או מצלמת אקסטרים קטנה שאתם רצים איתה לתוך המים
.או שזאת רק המצלמה של הסלולרי שלכם
.היא תמיד יכולה להיות שם איתכם אם תבחרו לתת לה ללוות אתכם מידיי פעם
.הסוד כמו בכל דבר הוא לדעת איך למקסם את הציוד שלכם (כן לקרוא את הוראות היצרן ולא להשאיר על מצב אוטומט זה חלק מהעיניין) ובאותה נשימה גם לדעת מה אתם מחפשים בבואכם לצלם

אהבתם? רוצים עידכונים במייל הירשמו עכשיו לרשימת התפוצה

.בשביל זה אני כאן. על זה נדבר פה