לא פעם אני חוזרת הביתה מיום של צילומים ומרגישה שזהו הפעם באמת לא הצלחתי להוציא כלום.

אין לי פריים אחד מנצח.

ברוב המוחלט של ימי הצילום שלי, זאת תחושה שבהמשך, אחרי שעברתי על התמונות, סיננתי אותן והעברתי אותן עיבוד בסיסי, מתבדה.

אני מתייחסת אל התחושה הזאת שלי כסמן מעולה למצבי, כל עוד אני תמיד חשה שיכולתי לעשות טוב יותר, כל עוד יש לי לאן להשתפר, כל עוד אני מנסה מיציאה ליציאה להתעלות על עצמי. סימן שאני עושה משהו נכון.

זאת תחושה מוזרה, כיוון שאני יודעת שאני צלמת טכנית טובה, אני יודעת להפיק תמונה טובה, יודעת את עבודתי, אבל התחושה הזאת לא מתבססת רק על כישורי הטכניים, היא קשורה קשר עמוק לתחושת הסיפוק שלי ממה שאני עושה, זאת לא באמת בעיה לייצר פעם אחר פעם את אותו פריים מנצח, אבל עבורי ברגע שאני עושה אותו דבר בדיוק, אני חסרה את תחושת הסיפוק שיש בשיפור עצמי. כלומר בפעם הראשונה שאני מצלמת פריים מנצח שטרם צילמתי, מי שמתלווה אליי לאותם צילומים לחלוטין שומע את השמחה שבקולי, זה לא משהו שמתפספס.

אחד הדברים שאני אוהבת בצילום של משפחות ובעיקר ילדים ובנות מצווה הוא שבאמת אין דין ילד אחד כילדה אחרת, הם מביאים לחלוטין את גורם ההפתעה עבורי, מעלים את ההימור ומשפרים עקומת הלמידה שלי.

אז כדי להלחם בתחושה הזאת שהגעתי ליעד ואני מהממת (אני באמת מהממת, אבל זה לא קשור) ולהסתכן בלהפסיק לחוש התרגשות לקראת צילומים וחששות בסוף הסשן שלא הצלחתי להוציא פריים מנצח אני נוקטת בכל מיני תרגילים שעוזרים לי לא להפסיק להשתפר, ללמוד, לאתגר את עצמי, אני חושבת שאם תבחרו לאמץ לעצמכם מידיי פעם סעיף כלשהו מהפוסט הזה, תמצאו שגם אתם ממשיכים להשתפר.

אז מה אני עושה?

1. קודם כל מצלמת. הרבה. לא תמיד במצלמה העיקרית שלי שעליה גאוותי. זה מכריח אותי ללמוד לעבוד גם בתנאים פחות מאידאלים, זה מאלץ אותי להיות יצירתית ולהשתמש במה שיש לי גם אם הוא חסר באפשרויות טכניות האהובות עלי. לפעמים זאת מצלמה זרה לחלוטין, לפעמים זה הטלפון שלי, לפעמים זאת אחת מהמצלמות הפחות יקרות שלי. זה תמיד מכריח אותי לצאת מאזור הנוחות שלי. אמנם זה בדרך כלל עיניין קל יותר פיזית (הפול פריים שלי לא קלת משקל) אבל תמיד משאיר אותי בתחושה שאני מנסה לצלם בלי המשקפיים שלי. למרות זאת אני מאוד ממילצה על זה כתרגיל צילום.
2. עצה שקל יותר ריגשית לעשות במקום לוותר על המצלמה האהובה הוא לצאת עם עדשה שונה לצלם, במקום עם העדשה המועדפת עליכם בחיי היום יום. אני מוצאת שהרבה פעמים לצאת מאזור הנוחות עם עדשה שהיא לא העדשה הטיבעית עבורכם, תכיר לכם עולמות חדשים של שימושים אפשריים לתמונות שלא ידעתם שאתם יכולים לצלם. בין אם זה לקחת עדשת פריים במקום טלפוטו (זום), בין אם זה להחליט לצאת לטיול עם עדשת המאקרו ולהשתמש בה גם לצילום המשפחה או אפילו להחליט לצאת מהבית עם עדשה ללא מייצב שתכריח אתכם לעבוד עם פרמטרים מאוד מהירים, חצובה או שתלמד אתכם לאחוז באופן יציב את המצלמה ולא לירות מהמותן.
3. אחד מתרגילי הצילום האהובים עלי לאחרונה הוא צילום של הכל בשחור לבן, כנסו לתפריט picture style וביחרו את מצב M-כלומר מצב מונוכרום. היום יצאתי לצלם צילומי מאקרו בשחור לבן. למה? ככה! היה מעניין, נקדת המבט משתנה ללא צבע, הפוקוס נמצא בדברים שלא חשבתם, האור או חסרונו הרבה יותר נוכח.

   

4. נסו לצלם סשן צילומים שלם מנקודת מבט שונה מהמצב הרגיל שלכם, נסו לצלם במשך חצי שעה רק מגובה נמוך, או רק מגבוה. או רק משהו שלחלוטין לא מעניין אתכם לצלם, חפשו איך להפוך אותו מעניין עבורכם.
5. לימדו לצלם צלליות. באור יום. לא בשקיעה בהכרח.
6. לימדו עיבוד תמונה. זה לא מסובך. אבל התנסו בעיבוד תמונה בסיסי ותגלו דברים על הצילום שלכם שלא ידעתם. אם אתם מעבדים תמונות כבר, צאו מאזור הנוחות שלכם ולכו על עיבודים שונים מאלו שאתם אוהבים. אני מוצאת המון השראה בעיבוד תמונות מחוץ לאזור הנוחות שלי,  לא תמיד אני אוהבת את מה שעיבדתי, אבל הרבה פעמים זה מלמד אותי ונותן לי השראה בפעם ההבאה שאני יוצאת  לצלם, לגבי תיקונים בסגנון הצילום שלי שאני יכולה לעשות .
7. עוד בעיבוד תמונה, שימוש בפילטרים, ולמשתמשי לייטרום שימוש בpresets, הרבה פעמים אני מוצאת השראה במעבר מהיר עם פילטרים שונים על תמונה מסויימת שאני מצלמת, זה עוזר לי לראות את הסצנה בדרך שונה לחלוטין ממה שציפיתי בבואי לצלמה, פעם הבאה שאני יוצאת לצלם אני חמושה בידע הזה ועושה בו שימוש כדי לייצר תמונה עוצמתית יותר.

   

8. על כל גאוותי וביטחוני העצמי ביכולות שלי אני אוהבת לצלם עם צלמים אחרים, אני מוצאת בעצמי ענווה ולומדת מאחרים (זה לא פשוט תמיד), אני אוהבת לחבור ולעבוד עם צלמים אחרים, עוד לא היה אחד שלא למדתי ממנו משהו, אני באותה מידה מאמינה שעבורי נכון לחלוק את מה שיש לי להציע. ניקטו בגישה הזאת.  כולם מרוויחים .
9. בהמשך ישיר לסעיף הקודם. למדו מישהו לצלם. אתם לא חייבים לדעת הכל. אתם לא חייבים להיות מדריכים מחוננים. אתם לא חייבים להיות צלמים עם ניסיון של שנים. פשוט למדו מישהו לצלם. אפילו אם זה רק טריק אחד. כשאתם מלמדים מישהו משהו, לצורך העינין צילום, אתם בעצם חוזרים ומתמיהים גם בעצמכם את הידע, כשאתם מלמדים מישהו צילום, אתם בעצם מבטאים בקול מחשבות ותובנות לגבי צילום שלפני כן אולי רק ידעתם או קראתם אבל לא בהכרח המשכתם כמחשבה מלאה עד סופה עד לשלב הסקת המסקנות. כשאתם מלמדים מישהו משהו אתם גם לומדים משהו בעצמכם, כי אותו מישהו ישאל שאלות, ועל השאלות הללו תחשבו יחד בדרך למציאת הפתרון, השאלות הללו יסקרנו את התלמיד שלכם ואתכם ויביאו אתכם אולי להתנסויות צילום חדשות שלא בהכרח הייתם חושבים עליהם בעצמכם.
10. צלמו זרים. עיצה מוזרה נכון? אבל כשמצלמים אנשים זרים יש לנו מספר אלמנטים מאתגרים. הראשון הוא כמובן האם הם בכלל רוצים להצטלם? איך מצלמים זרים? אלמנט מפתיע נוסף הוא בעצם האישיות של המצולם שלנו. צילום רחוב הוא עיניין מורכב ריגשית עבור צלמים רבים. אבל הוא מלמד אותנו כצלמים הרבה על איך לגשת לצילום כזה, יש כאלה שיבחרו לעבוד בהיחבא עם עדשת טלה (זום) יש כאלה שיבקשו רשות ויתיידדו עם המצולמים הזרים שלהם. נסו את זה. זה מוזר ומסקרן.
11. נסו לצלם את הצד הפחות מלוטש של החיים. בין אם זה לצלם משהו לא מושלם, פרי מרקיב על עץ,  קמטים, חיוכים עקומים. חפשו את חוסר השלמות, אל תמחקו ישר את התמונות הלא מושלמות מהמצלמה, חכו, הביטו בהן במסך המחשב אולי תמצאו שם פנינים.

אלו חלק מהדברים שאני עושה כדי לא להשתעמם ולהפוך את עצמי לצלמת טובה יותר,

לטעמי זה חלק מהאבולוציה של כל צלם טוב לאתגר עצמו ולעבור כל מיני גלגולים שמפתחים ומשנים את סגנונו האישי. נסו את זה.

שתפו אותי ואם אתם רוצים להצטרף אליי לצלם תנו קריאת כיוון

אני תמיד שמחה להכיר שותפים חדשים.