אז אספתם את הציוד. ארזתם יפה. כיוונתם שעון מעורר. יצאתם מהבית מה עכשיו? פשוט לכוון ולירות?

לא.

צילום מאקרו דורש הבנה מסויימת של המגבלות העומדות לפניכם. כיוון שאתם מצלמים אובייקטים מאוד קטנים להשתמש בצמצם רחב יגרום לחלק ניכר מהאובייקט שלכם לצאת לא ממוקד.

אני עובדת לרוב במצב חצי אוטומטי עם העדפה לצמצם, כלומר מצב Av או A (תלוי אם אתם ניקוניסטים או קנוניסטים) כדי שהאובייקט שלכם יהיה חד וכדי שתקבלו כמה שיותר פרטים ממנו נסו לכוון את הצמצם (כלומר את הF  )לטווח העומד סביב 9-11  לפי טעמכם אפשר לעלות גבוהה יותר גם אבל אותי הטווח הזה מספק.

במקרה של צילום מאקרו שווה לנסות ולשמור על האיזו הנמוך ביותר שאפשר (איזו 100).

כיוון שעובדים עם צמצם סגור יחסית מהירות התריס תהיה איטית,  בנוסף כיוון שמרחקי העבודה קצרים, יש לנו מעט אור חוזר ועומק שדה רדוד, נרצה להמנע מתזוזות וטשטושים בתמונה ולכן מומלץ לעבוד עם חצובה.

דרך אגב, רוח  (גם קלה)היא לא חברה של צלם המאקרו. ביום עם רוח עדיף לחשוב פעמיים לפני יציאה.

במידה ואתם אמיצים וחשים ביטחון לתפוס חרק בתעופה, עיברו למצב ידני וכוונו את מהירות התריס שלכם ללא פחות מ 1/400-1/500 .

אחת המגבלות הגדולות שלי בצילום מאקרו הוא העובדה שאני גמלונית, פיל בחנות חרסינה? עדין לעומתי. שימו לב איפה אתם דורכים. נועו באיטיות ובזהירות כדי לא להבהיל את המצולם שלכם. אם אתם מצלמים עם חברים, שימו לב שבעתיים כדי לא להבריח אובייקט של מישהו אחר. הרבה פעמים בצילום של שפיריות או זבובים טרפנים אם הבהלתם אותם, תגלו שאם תשבו לרגע בשקט, שהם לא הרחיקו עוף ומצאו להם פינה קרובה יחסית אחרת להמשיך בשלהם.

כיוון שמצלמים אובייקטים מאוד קטנים, מקרוב, הרבה פעמים קשה למצוא את המיקוד, הייתרון של השעה המוקדמת פה בא לידי ביטוי, אחרי שמצאתם את הדוגמן שלכם, הציבו חצובה ומצלמה במרחק סביר, כיוון שמוקדם עדיין, השמש לא הפשירה והעירה את הדוגמן שלנו מתרדמתו יש לכם פנאי לחפש את הפוקוס האוטומטי ובמקרה שאתם מתקשים אל תריבו עם המצלמה עיברו לחיפוש פוקוס ידני, זה קל יותר, ואז צלמו. החצובה והמקפידים אפילו ישתמשו בטריגר נפרד (חוטי או אל חוטי) יספקו יציבות וימנעו רעידות של המצלמה שיניבו תמונות חדות.

אבל לצלם זה לא רק להציב חצובה ולירות. הרי תמונה טובה היא יותר מטכניקה.

תמונה טובה צריכה להיות בנויה היטב ולהחשיב גם את הקומפוזיציה.

לפני שאתם בכלל בוחרים באיזה צד של התמונה ישלוט הדוגמן שלכם. עיצרו והביטו סביב.

האם יש משהו שמפריע לעין? נקו את האזור בין העדשה והדוגמן שלכם מענף סורר שעלול להכנס לכם באמצע ולהרוס את הפואנטה. בידקו שמאחורי הדוגמן שלכם הרקע יפה גם הוא מבחינת ניקיון או צבע (זיכרו שהם בסופו של דבר לא יהיו עשירים בפרטים אבל לא תרצו בהם משהו שיסיח את הדעת מנושא הצילום).

אם אתם בוחרים לצלם אגלי טל, נסו לחפש בתוכם השתקפות מעניינת.

אם בחרתם לצלם רשת קורים של עכבישה וודאו מאיזה צד התאורה תחמיא לה או להם ביותר.

זיכרו שהשמיים הם גם רקע אפשרי לתמונות, גם הבגד הצבעוני של החבר שלכם יכול לתת רקע קונטרסטי מעניין לדוגמן שלכם, אל תתביישו לבקש מהחבר שיצא איתכם לצלם לעמוד שניה מאחור.

עוד דבר, כיוון שמדובר בצילום חרקים, ביצורים תלת מימדיים, שימו לב לאיזה חלק באותו חרק את מכוונים את המיקוד (פוקוס), כל חלק שלא יעמוד באותו מישור לא יהיה בפוקוס. זה מניב תמונות מגניבות אבל אם תרצו תמונה חדה של כל אורך גופו נסו להציב את המצלמה במקביל אליו ולא במאונך אליו (כלומר עשו לו תמונת פרופיל לא פורטרט של פניו).

ועכשיו אחרי שהגעתם, התמקמתם, הצבתם את הציוד, קחו לכם כמה דקות להתחיל להרגיל את העיניים שלכם לחפש בגובה הברכיים ומטה את הדוגמנים שלכם, אל תתייאשו אם מה שאתם מוצאים נראה אפרורי ומייאש. הביטו בו דרך העינית בהגדלה ואולי תגלו עולם שלם של צבעים ומרקמים שבעין בלתי מזויינת בכלל לא הבחנתם בהם. קחו את הזמן.

אם בחרתם לצלם פרח או שהחרק נח לו על תפרחת אתם יכולים לבחור לצלם את אותו נושא מכמה זויות שונות. אתם יכולים להתקרב יותר או פחות, לצלם דרך עלי הכותרת, להתמקד בחלק אחד ולא אחר. התנסו. צלמו הרבה. שנו את הפוקוס, את אורכי המוקד, את הזויות, בבית תגלו מה יצא. לא תתאכזבו.

שתפו אותי בצילומים שלכם.

האביב מחכה לכם פה נצלו אותו.

השבוע היה היום הראשון של האביב. הוא פה.

נתעלם לרגע מזה שעכשיו נגמר פורים.

נתעלם מהשיחות המתבקשות על איפה אתם בחג.

השבוע התחיל האביב.

האביב שלנו קצר.

הוא יפה.

הוא פורח.

הוא מלא התחדשות, פריחה וחרקים יפים.

כן, אמרתי חרקים יפים.

בין אם אתם אנשי טבע דומם ופרחים, או שאתם לגמרי רוצים להציץ בשערות הקטנטנות של יצירי הטבע הקטקטנים המעופפים יותר או פחות.

עכשיו זאת העונה להתעורר, יחד עם הטבע שלנו, לקום מוקדם ולצאת לצלם, לפני שהירוק יתחלף בצהוב.

כשמגיע האביב מתחילה עונת המאקרו.

מה זה מאקרו?

צילום מאקרו הוא צילום תקריב מוגדל של עצמים קטנים מאוד. יש לו אפליקציות שונות, בין אם בתחום צילומי דוממים, צילומי מוצרים,צילום מזון, צילום תינוקות, אבל ללא ספק המגניבה מבין האפליקציות הללו היא צילום טבע קטנטן.

צילום מאקרו מאפשר המון מרחב יצירתי, אפשר לבחור לנקוט בו בגישה אבסטרקטית מופשטת ממש ואפשר להיות קטנוניים ולרדת עד לפרטים הטכניים הכי קטנטנים שאפשר, כדי להפיק תמונות מדוייקות. הכל תלוי בצלם.

הוא מאפשר להפטר מ"הרעש" ולהתרכז בעיקר, בין אם להתרכז רק בצילום האבקנים בפרח בעוד שאר הפרח לא בפוקוס עד לכדי איבוד הפרטים והשארות נטו עם צבע הרקע שסיפק, או לחילופין הוא מאפשר להיות טכני להחריד ולתפוס כל שערה וקו עדין בחרק העומד מולנו.

אז איך עושים את זה?

נתחיל במה צריך כדי לעשות את זה.

אם אין לכם מצלמת רפלקס ואתם רוצים להתנסות בצילום שכזה, בידקו אם במצלמה שלכם יש בתפריט, לרוב על הגלגלת של התפריטים, ציור של פרח, הפרח הוא הסימן ברוב החברות לתפריט צילום מאקרו. מכאן נשאר לכם רק להתקרב ככל יכולתכם, לכוון ולצלם. זה לא יהיה צילום מאקרו איכותי כמו שמאפשר הציוד היעודי שאפשר להרכיב על מצלמות רלפקס. אבל זה נחמד להתנסות ומשחקים.

כדי לצלם מאקרו עם מצלמת רלפקס יש כמה אפשרויות שגם בינהן אפשר לעשות שילובים לצורך הגדלת ההגדלה המתקבלת.

הכי מתבקשת היא פשוט רכישת עדשת מאקרו יעודית טובה.

למה צריך עדשת מאקרו יעודית?

כיוון שעדשת מאקרו מספקת הגדלה בגודל של 1:1 והיא מאפשרת להתמקד, כלומר להתפקס ממרחקים קצרים יותר, היא מאפשרת להגדיל את האובייקט שלנו לגודל שנאמן למציאות שלו גם כשאנחנו מאוד קרובים אליו. אני אוהבת את עדשת 100 המ"מ שלי של קנון, היא נהדרת. עדיף לרכוש כזאת עם מייצב אבל…עדשה היא קנייה יקרה (עדשה סבירה למאקרו תעלה סביב 4000 ש"ח תלוי במפרט, בחברה ובמדינה שבה תרכשו אותה), עדשה עם מייצב עולה יותר. לצורך העיניין עדשת המאקרו שלי היא ללא מייצב. יש דרכים לעקוף את נושא הרעידות והתזוזות, זה מביא אותנו אל פריט הציוד הבא:

חצובה. חצובה טובה היא השקעה טובה, לא רק לשם צילום מאקרו. לא רק בשילוב עם עדשת מאקרו. בכלל, בחיי כל צלם חצובה היא כלי טוב בארגז הכלים. עכשיו כשאמרתי את זה אני חייבת גם לציין שאני ממעטת להשתמש בה בצילום מאקרו ביחס לחברי הרציניים יותר, האופי התזזיתי שלי בשילוב עם יד יציבה וטכניקה טובה שכוללת פזצ"טות שכיבה על הקרקע כשהמרפקים נעוצים עמוק ויוצרים משולש עם המצלמה מספקים אותי למרות שמולידים לא מעט הרמות גבה מצד קולגות שאני מצלמת איתם.

כמו שכבר כתבתי עדשת מאקרו היא הוצאה לא מבוטלת למי שרק רוצה להתנסות ולשחק, יש עוד כמה אפשרויות זולות יותר שמאפשרות צילום מאקרו.

אחת היא לשאול עדשת מאקרו מחבר או לחילופין, יש בחנויות צילום מתמחות כמו האחים יוגנד או באתר lens4rent אפשרות לשכור ציוד צילום שכזה.

אפשרות אחרת היא שימוש בטבעות הארכה או הרחקה, טבעות הרחקה הן האופציה הבאה בתור למי שלא רוצה להשקיע עדיין בעדשה יעודית אבל רוצה להגיע לתוצאות טובות בצילום. הן זולות יותר מעדשה, קיט של 3 טבעות הרחקה שכאלו שאפשר להשתמש בהן, עולה כמה מאות שקלים.

טבעות הרחקה מורכבות בין גוף המצלמה לעדשה הרגילה שנבחר לעבוד איתה והן יאפשרו לנו להגיע למיקוד ממרחק קצר יותר, אפשר להרכיב את שלושתן יחד או לבחור להשתמש רק בחלקן, אפשר לבחור להשתמש בהן עם עדשת מאקרו להשגת תמונות אקסטרים מאקרו. הן מגניבות.  כיוון שלטבעות אלו אין רכיב אופטי הן לא פוגעות באיכות התמונה המתקבלת.

כשאני התחלתי לצלם מאקרו רכשתי את הסט של חברת Kenko  והוא עדיין בשימוש אצלי, הוא איכותי וכיוון שהוא מכיל רכיבים אלקטרוניים באיכות טובה הוא מאפשר לי לשמור על יכולות התקשורת של המצלמה דוגמת שימוש בפוקוס אוטומטי, מדידות אור ושכאלה.

יש עוד כמה אפשרויות רכישה להתנסות במאקרו דוגמת עדשות קלוז-אפ ודיאופטרים למינהם, את אלו מרכיבים על העדשה בהברגה כמו פילטרים,הם עולים הרבה פחות (אפשר להזמין מסין בעלות מצחיקה) אבל האמת היא שבמקרה של צילום מאקרו שימוש באלו פוגע באיכות התמונה, השימוש בפריט שכזה לרוב פוגע בחדות התמונה, יוצר עיוותים במרחב ובצבע ואף אפשר להבחין באיבוד פרטים. הוא בעיקר מאכזב לטעמי.

איפה? איפה נמצא עכשיו אובייקטים מעניינים לצילום?

האמת בכל מקום. העיניין עם צילום מאקרו הוא שהוא מאפשר לנו לגלות עולם נסתר קטן ממש מתחת לאפנו. צאו לגינה. חפשו את הזבוב הסורר שנכנס למטבח. סיימתם ארוחת ערב וישבתם לקשקש מחוץ לצימר בחופשה, פיתחו עיניים וגלו את חיי הלילה שנמשכים אל האור סביבכם.

רוצים משהו קצת פחות בייתי? חפשו חלקת צמחיית בר ליד הבית או קיפצו אל שלולית החורף הקרובה לביתכם לפני שתתייבש וגלו עולם שלם.

יעד מוכר ואהוב על צלמי מאקרו באזור המרכז הוא האגמון מאחורי הסופר לנד בראשון לציון או החורשות באזור תל חדיד וסובב מודיעין.

עכשיו הגענו למתי. אז מתי?

אם אתם רוצים לצלם צמחייה אין חשיבות מכרעת לזמן בו תצלמו. עדיף לא לצלם בשעה שיש שמש ישירה, חזקה ובוהקת מעל האובייקט שלכם. השעות בהן התאורה רכה ונעימה, כל זמן לפני הצהריים או אחרי הצהריים יעשה את העבודה.

אם אתם רוצים לצלם חרקים ובע"ח, או אז יש חשיבות גדולה יותר לשעון המעורר. כדי לצלם חרקים, במיוחד כאלו מעופפים, תרצו לכוון את השעון לשעה מוקדמת. לא אתלוצץ אם אספר לכם שלהיות בשטח בשש בבוקר לא זר לי. קצת אחר הזריחה, כשאגלי הטל עדיין נוכחים ולפני שהשמש אידתה אותם והעירה את כנפי הפרפרים זה הזמן לתפוס אותם לתמונות איקוניות כשהם עדיין נייחים בתרדמת לילה על ענפי הצמחים.

בתשע בבוקר, עכשיו כשעברנו לשעון קיץ, כבר מרגישים שידידנו החרקים כבר מעופפים להם הרחק מאיתנו כל אימת שנתקרב אליהם.

בחלק השני של המאמר בשבוע הבא ארחיב מעט יותר על טכניקה וטיפים,

לקבלת עידכונים על הפרסומים הבאים אתם מוזמנים להרשם לרשימת התפוצה.

המשך המאמר בשבוע הבא.