זה גימיק. זה נחמד. זה משמח מבוגרים בצורה שמעירה בתוכם את הילד שלא התבגר.
זה לא משחק לילדים. לפחות לא הפעם.
יש כל מיני דרכים לשחק בציורי אור. ככה קוראים לזה כשמצלמים בחושך מוחלט ומשתמשים באור כדי לייצר את התמונה. אפשר להשתמש בפנסים, אפשר להשתמש בסטיק לייטים, אפשר להשתמש בכל מיני אמצעים תוצרת בית עם אורות צבעוניים או אפילו לנצל את הצעצועים המאירים ששרדו אחרי יום העצמאות. אבל הפוסט הזה ידבר על משחק באש, האור הראשון שלנו.
מה צריך?
קודם כל ופני הכל צריך לשנן כללי בטיחות, ציורים באש לא עושים לבד, תמיד תביאו חבר איתכם.
יתרה מזאת התפקיד העיקרי של החבר הוא להביא איתו מטף או ציוד כיבוי אש.
עכשיו ביחרו מקום, המקום צריך להיות חשוך לחלוטין. המקום צריך להיות בלי סכנת התלקחות, אני את התמונה שמופיעה כאן בפוסט צילמתי במדבר בדרך למצפה רמון, אתם יכולים לנסות ולצלם תמונות כאלו באש גם על חוף ים, העיקר שימו לב שאין צמחייה יבשה ברדיוס הצילום ושאין שום דבר שעלול להתלקח. היו אחראיים. אל תשאירו אחריכם אדמה חרוכה.
ועכשיו הזמן לשלוף את המצרכים:
* חבילת צמר פלדה 0000.
* מטרפה ממתכת (כן כזאת שמקציפים איתה עוגות) כזאת שבידית שלה יש חור תלייה, אני קניתי כזאת במקס סטוק בכמה שקלים.
* שרשרת חוליות מתכת באורך מטר וחצי, אפשר להשיג בכל טמבוריה ובחנויות עשה זאת בעצמך, אני את שלי קניתי במחלקת פירזול בהום סנטר.
* שאקל או תפס שיאפשר לחבר את השרשרת למטרפה, במקרה שלי החור במטרפה לא התאים לאף שאקל שמצאתי אז השתמשתי במחזיק מפתחות שיש לו ציר סיבובי ואזיקון קטן.
* מצית. חשוב להביא משהו שאפשר להדליק איתו את האש.
ציוד הצילום שאתם צריכים הוא המצלמה שלכם כמובן, פנס וחצובה, שלט (בין אם אלחוטי ובין עם כזה עם כבל) ישפרו מאוד את התמונה.
ועכשיו לתכלס.
קודם נרכיב את מכחול האור שלנו, חברו את המטרפה לשרשרת בצורה בטוחה,
עכשיו ניקח מעט מצמר הפלדה ונכניס אותו למרכז המטרפה, ברגע שהוא בפנים נסו לפתוח את הצמר שיהיה כמה שיותר רחב. ככל שהצמר פחות הדוק ככה יש יותר גיצים שנותנים לנו אפקטים יותר מרשימים (אתם יודעים חמצן הוא חבר של בעירה).
הציבו את החצובה ומקמו אותה ואת המצלמה למקום הרלוונטי.
וודאו שהאזור המצולם לפניכם בטוח ושימו לב שהאזור המצולם לא מואר ברקע בדרך שלא תרצו שתופיע בתמונה.
כוונו את המצלמה לתפריט הידני שלה, תפריט M, כוונו את הצמצם כלומר את הF שיהיה איפה שהוא בין 9-11 לפי טעמכם, כוונו את את החשיפה לחשיפה ארוכה למשל חשיפה של חמש שניות, בהמשך תוכלו לשחק עם אורך החשיפה ואפילו להגיע לחשיפות של חצי דקה אם תבחרו.
רגע עוד לא מצלמים, זוכרים שאמרתי שזאת משימה לשניים? עכשיו קיבעו איפה המקום בו יעמוד האדם המצולם, האדם המצולם צריך לעמוד במקומו ועליו להעיר על עצמו עם הפנס שהבאתם ובזמן הזה הצלם יכוון את הפוקוס אליו, אם עשיתם את זה במצב פוקוס אוטומטי זה הזמן אחרי שקבעתם את נקודת הפוקוס להעביר את הפוקוס למצב פוקוס ידני. ככה נקודת הפוקוס נשארת קבועה ומכוונת כראוי.
עכשיו מתחיל הכיף, הצלם תופס את מקומו  וכבר עם אצבע על הדק המצלמה או השלט, המצולם מדליק עם המצית את צמר הפלדה, מכבה את הפנס ובזהירות מתחיל לסובב את השרשרת בצורה אחידה ומנסה לא לזוז מידיי אם הוא רוצה שגם הוא יופיע באופן ברור בתמונות.
זהו.

ואז מנסים שוב. נסו חשיפות ארוכות יותר או פחות, בחשיפות קצרות מאוד המצולם יכול אפילו לא להופיע בתמונה, במיוחד עם לבוש בגדים כהים, בחשיפות ארוכות יהיו לכם אפקטים מרוחים יותר ומוארים יותר.
כשמיציתם את כל כיווני סיבוב השרשרת, אתם יכולים אפילו להתנסות בלהוריד גשם של גיצים, פשוט עימדו כשאתם מחזיקים את המטרפה עם צמר הפלדה במקום ותנו לגיצים להשפך ממנה.
ואחרון, אם לא ברור, היו זהירים, נעליים סגורות, שיער אסוף, נקו אחריכם את השטח, וודאו שאין שום גחל, או גיץ בוער אחריכם ובכלל היו נחמדים אל הסביבה כדי שהיא תהיה שם עבורנו גם בפעם הבאה שנבוא.

מתקשים ורוצים עוד קצת עזרה או הכוונה,

הרגישו חופשי להשאיר כאן תגובה או לשלוח לי הודעה פרטית דרך עמוד צור קשר.

חלק שלישי בסידרה הרטובה.

טיול מים יוצר כמה סוגי תמונות וכמה סוגי אתגרים מעניינים לצלמים.

הבעיה הראשונה שהצלם המשפחתי החובב יפגוש היא הבעיה של הקונטרסט, לרוב יש פער גדול בין החלקים המוצלים והחלקים המוארים, מה שגורם לא פעם שהתמונה תצא שרופה מצד אחד ומאוד כהה מצד שני ממש באותו פריים. מצב שבו קל לפספס גם הצבעים היפים שיצאו כהים מידיי עד כדי כך שלפעמים קשה אפילו לראות את הפנים של המצולם, או לחילופין התמונה רובה נשרפת ויש בה מקטעים שלמים שהם לבנים.

כדי להתמודד עם הבעיה הזאת אני ממליצה לנקוט באחת או שילוב של כמה פעולות, כוונו את פיצוי החשיפה שלכם למינוס סטופ או שניים לפחות (פיצוי חשיפה בעל ערך חיובי גורם לתמונות להיות בהירות יותר כלומר בלחשיפת יתר, בעוד פיצוי חשיפה בעל ערך שלילי גורם לתמונות להיות כהות יותר כלומר נטייה לחשיפת חסר) , התמונה תצא כהה יותר אבל זה ישמור לכם על הצבעים הבהירים שלא ישרפו, אחר כך בתכנת עיבוד תמונה אפשר להבהיר אותם חזרה לספקטרום המקורי.

מה שנשרף הוא לא בר הצלה.

נסו לצלם כשאתם והאובייקט המצולם נמצאים באותם תנאי תאורה, ככה תהיה פחות ניגודיות.

נסו לא להכניס את השמיים לתמונה אם יש חשיפה חזקה בשעת הצילום שעלולה להביא לחשיפת יתר, ככה הם לא ישרפו לכם.

אמצו את הבעייתיות הזאת, האור והצל אמנם מאתגרים מידיי לעיתים לתמונה סטנדרטית, אבל הוא מאפשר לייצר תמונות דרמטיות יותר. עיבדו איתו.

אפשרות נוספת שטומן בחובו טיול מים הוא משחקי זרימה ומריחה. מים זורמים מאפשרים לנו לייצר תמונות מאוד מעניינות ומרשימות של תנועת המים. וגם כאן יש שתי אפשרויות שאפשר לבחור מתוכן.

אפשר לצלם תמונה בחשיפה ארוכה (עדיף להעמיד על חצובה או להניח על שולחן\סלע יציב ואפילו להשתמש בשלט רחוק), כלומר לכוון את המצלמה להעדפה למהירות תריס (במצלמות קנון זה מסומן כTV על גלגלת בחירת המצבים, בניקון זה מצב T) לבחור מהירות תריס נמוכה (לפחות שתי שניות, ככל שהחשיפה ארוכה יותר כשהמצלמה יציבה המריחה יותר מרשימה) לכוון וללחוץ. אם אתם עם מצלמת קנון ואתם מצלמים מריחה בשקיעה תגלו שלהעביר את הwhite balance למצב תאורת פלורסנט משיג צבעים מוצלחים ביותר. תמונות כאלה של גלים ערפיליים בחוף הים, נחלים חלומיים ומפלים הן מאוד מרשימות ונראות ממש כמו ציור בספרי פנטזיה, אבל מומלץ לצלם אותם בתנאי תאורה מגבילים, הן יוצאות הכי טובות באזור חשוך\מוצל לעת שקיעה או ממש בזריחה (שעות הזהב).

שימו לב גם לרגישות שלכם, טוב של המצלמה, מה שמסומן כISO, ככל שהוא נמוך יותר הוא מאפשר לפחות אור להכנס למצלמה (שזה מה שאנחנו מחפשים בתמונות מריחה) וייתרון נוסף למצב איזו נמוך (iso=100) הוא שהתמונה תצא חדה יותר ויהיה בא פחות גירעון, כלומר יהיה פחות רעש לנקות אחר כך בעיבוד התמונה.

אפשרות שנייה היא דווקא ללכת לקיצוניות השניה, לצלם במהירות גבוהה, מצב כזה מקפיא את הסצנה, עד לרמה שרואים את המפל או תנועת המים לרמת ההפרדה של טיפות בודדות, במצב כזה האור יכול להיות חבר שלנו, ככל שיש יותר אור והמהירות גבוהה יותר (למשל מהירות של 800\1) ככה התמונה תקפא לנו עם יותר פרטים חדים. אישית זה הפייברויט שלי.

עד כאן הכל טוב ויפה, אבל לפעמים מי רוצה לעשות מסלול מים (אפילו קל כמו המג'רסה-שמורת בית צידה) עם המצלמה היקרה שלא עמידה למים עליו? אז קודם כל לא חייבים. אפשר ליישם חלק מהחוקים גם עם מצלמות פשוטות יותר.

החוק הראשון בצאתכם לצלם הוא לשים לב. לשים לב למצלמה ולכוון מראש שתהיה במצב מתאים. אבל בעיקר לשים לב למה קורה סביבכם. הסוד של תמונה טובה הוא נקודת מבט מעניינת ולא בהכרח כמה המצלמה משוכללת. התמונות בפוסט זה צולמו במצלמה קטנה נגד מים, לא משהו מאוד מרשיםCanon D10 . בעיני הסוד של צלם טוב הוא התוכנה, מה שיש לנו בין האוזניים והמקומות שהרגליים שלנו לוקחות אותנו, ולא החומרה וכמה המצלמה או העדשות מרשימות, בתחרות לא מנצח זה שיש לו את הכי גדול.

יצאתם לטיול עם מסלול במים? אירזו מראש בבית כמה שקיות זיפ-לוק אני אוהבת את החבילות של איקאה עם שני גדלים, הן מתאימות כדי לשמור על כל הטלפונים והארנקים מהרטבות, שומרות על הפירות והכריכים שלנו יבשים, והן עבות מספיק כדי לא להקרע בטעות.

היה ולקחתם את מצלמת הSLR, אירזו אותה בתיק עמיד למים ,את התיק תנו לאדם הכי גבוה שמטייל איתכם לסחוב,כמו כן אני ממליצה על רצועת מצלמה ארוכה מספיק עם כיוונון (אני משתמשת ברצועת סלינג) אני אוהבת ללכת בהצלב ובמים להדק אותה לגוף כדי שלא תינזק ובעיקר כדי שאף אחד מילדי לא יחטוף מהמצלמה מכה בראש.

קרם הגנה. גם במסלולים מוצלים. בין מקטע למקטע יש שמש. למה זה קשור לצילום? כי אף אחד לא רוצה תמונה שלו במראה לובסטר אדום ובקטנה להפטר מהאדמומיות בתכנת עיבוד תמונה זה מבאס.

ובנימה זאת, צאו להרטב. תהנו וצלמו הרבה.

זה מתבקש.

איפה טיולי המים האהובים עליכם? יש לכם תמונה מוצלחת קשרו אותה בתגובות.