תובנות מהצד השני של המצלמה, 5 טיפים שלמדתי מהיפוך תפקידים

או למה כדאי לכל צלם להתנסות ולהיות נושא הצילום מידיי פעם

שליפ-1בעבר הלא רחוק התנדבתי לעמוד מהצד השני של המצלמה, זה לא קורה הרבה.

זה קרה במסגרת סדנת צילום כלשהי והיתה חסרה לנו מודל. פתאום יצא לי לחוות את הצד השני.

לא רק של המצלמה אלה גם לחוות איך מרגישים סגנונות של צלמים אחרים. ומה זה גורם לי כמצולמת לחוש.

האמת? זה מוזר.

אני ממליצה לכל צלם לנסות את זה.

ולמה אני מספרת את זה? בגלל מה שלמדתי כמובן ומה שאתם יכולים לקחת מהחוויה הזאת שלי,

או אם תבחרו להתנסות בחוויה כזאת, מה הפוטנציאל של פעולה כזאת, כדי לשפר אתכם כצלמים.

אז מה למדתי?

♥ שזה מאוד מוזר בהתחלה, עבורי, לא להיות בשליטה. מצד אחד כצלמת אני עובדת בבטחון מלא ושליטה מלאה, כשאתה מהצד השני של המצלמה אתה נתון לחסדיו של הצלם ונותן בו אמון מלא שיוציא אותך יפה.

אז כשניגשים לצלם אנשים לא למעול באמון הזה שניתן לנו, יתרה מזאת, את אותו ביטחון שאנחנו חשים כצלמים חשוב להעביר למצולם.

 למדתי שכמצולמת אני לא ממש יודעת איך לעמוד, מה לחשוב, איזה פרצוף לעשות ומה לא לעשות. זה מוליד אצלי המון מודעות יתר עצמית. לא שוס. בהחלט משהו לקחת לתשומת ליבי כשאני מצלמת. לא תחושה שאני רוצה שהמצולמים שלי יעזבו איתה את הסט.

אז כשמצלמים סט גם אם לא מביימים אותו ובהחלט אם אתם כן מביימים אותו, חשוב לתת הכוונה למצולמים, לא לסמוך עליהם שיעשו את שלהם, מתוך הבנה שהם בטח יצאו יפה לא משנה מה.

אם המודל שלכם עושה פרצוף שהוא משוכנע שיפה אבל הוא לא, אם המודל שלכם מודע מידיי לעצמו, אם המודל שלכם מביט בכם במבט חלול, עומד עקום, לועס מסטיק. דברו איתו, תקשרו איתו כל העת, כך שהמחשבות שלו לא יהיו טרודות באיך הוא נראה ואתם תשלטו בהכוונה של התמונה בצורה אופטימלית.

♥ למדתי שלא תמיד אני מבינה מה לעשות, לא תמיד הכוונה מילולית מספיקה לי כדי להבין מה רוצים ממני.

אז כשאתם מצלמים מישהו ואתם רוצים שיעשה משהו, ישנה את הפוזיציה שלו, את הבעת הפנים שלו, תגלו שהדגמה עובדת טוב יותר מהסבר מילולי. רוצים שהוא ישים יד במקום אחר או ישען אחורה עם הראש, תראו לו איך. בדיוק. בלי פאדיחות. אתם מבקשים ממנו לעשות משהו היו נכונים להדגים בעצמכם.

 למדתי שלא פשוט לי לא לדעת איך אני נראית, איך התמונות יוצאות, חוסר הידיעה הזה, אפעס מוריד את המוטיבציה להמשיך עבורי. זה מעייף להיות מצולם.

כשאתם מצלמים אחרים, תנו להם פידבק על איך העיניין מתקדם, אבל יותר חשוב מזה, עצרו מידיי פעם והראו להם את התמונות, זה המדרבן הטוב ביותר להמשיך. ובהחלט עוזר לכולם להשתפר וגם להגדיל את המגוון.

לבסוף, שחררו את הרסן.

אחרי שאתם בטוחים שאת שלכם סיימתם, סיימו בנימה חיובית, האדם שמולכם הסכים לזרום איתכם,

ולא משנה אם אתם ביקשתם ממנו או שהוא שילם לכם, סיימו בנימה מתוקה, תנו לו משהו נוסף, ערך מוסף,

בין אם זה לתת לו הדרכת צילום קטנה משל עצמו ואפשרות לצלם אתכם בעצמו או ניסיון לזרום עם איזה שהוא רעיון משלו או סתם סט שטויות מבדר.

אעצימו את התודה שלכם לא רק במילים אלה גם במעשים, סיימו בנימה מתוקה,

ואל תשכחו לשתף אותו בתוצאה הסופית.

כמו שאנחנו כצלמים מתים לשבת לראות מה יצא, המודל שלנו הוא השותף לכל זה גם אם רק נפגשנו לרגע, התייחסו אליו בהתאם.

העריכו את המצולמים שלכם והראו להם את זה.

אהבתם? רוצים עידכונים במייל?
הירשמו עכשיו לרשימת התפוצה: