צילום נקי וסבונים

אז מזמן לא כתבתי.

היתה שנה מטורפת, המון עבודה, ובעקבותיה עייפות וכמה פציעות שנטרלו אותי לתקופה לא קצרה.

שלי קוטלר בלי-פוזה www.shelykotler.com
יוצקים קצת סבון חמים מהדוד ועוד רגע מתחילים

אבל גם הרבה דברים טובים.

עכשיו כשסיימנו עם החגים והחופשות לתקופה, אני רוצה לספר לכם על פעילות מקסימה שהשתתפתי בה עם בכורתי לרגל חגיגות יום ההולדת שלה, ועל הדרך גם להסביר איך תיעדתי את העיניין.

השבוע הצטרפנו לסדנת הכנת סבונים לאמהות וילדים (כן זה לא רק לבנות וגם סבתות נחשבות לאמהות) במפעל מיידלע של הילה דורון המקסימה ביבנה.

הגענו בבוקר וכבר בכניסה לחנות קיבל את פנינו ניחוח נהדר ומזמין וחדר מעוצב ויפיפיה שהעלה בקרב הבנות את מפלס ההתרגשות לקראת הסדנא שעמדנו לקחת בה חלק.

משם עברנו לחדר הסדנא, מין מטבח גדול לרוקחות סבונים עם דלת חלון שממלאת את החדר באור נפלא (מה גם שמאתגר לצילום בשל בעיות אפשריות במדידת האור).

הילה התגלתה כאישיות לבבית ביותר עם המון סבלנות לשאלות הילדים והמבוגרים, היא הסבירה על ההיסטוריה שלה ותהליכי הכנת סבונים בעבודת יד ובמה הם נבדלים מהסבונים האחרים שאנחנו מכירים, ובעיקר נשקף כמה היא אוהבת ושמחה וכמה מדבקת השמחה הזאת של היצירה שלה ונדבקה בכל הנוכחים.

לי כאמא וצלמת תמיד יש התלבטות בבואי לפעילות עם המשפחה איך מחד להשתתף השתתפות מלאה ולהיות נוכחת ברגע מחד ומצד שני איך לשלב בזה גם תיעוד של המתרחש בלי לגלות שבחרתי צד אחד ונבצרתי מהרגע בעודו קורה או האם לוותר לחלוטין על התיעוד.

אני מוצאת שזה עיניין של איזון.

לא פעם אני אבחר לוותר על התיעוד כדי להיות נוכחת ברגע ולא פעם (או פעמיים אפילו) מה שיקרה יהיה הפוך ואהיה עסוקה בתיעוד עד שלא אקח חלק משמעותי בפעילות.

מתרכזת ויוצקת
מתרכזת ויוצקת

אני ממליצה תמיד לקחת את המצלמה איתכם אבל להגביל את עצמכם למקטעי צילום קצרים, חלק ניכר מפעולת הצילום מבחינתי קורה עוד לפני שהרמתי את המצלמה, כשאני בונה את הפריים, כלומר אני מגיעה, בוחנת מה קורה סביבי ובוחרת מראש מה נראה מעניין ואיזה זווית תהיה מעניינת, ואז אני זוכרת את זה ושמה בצד.

ברגעים מתאימים, אני בוחרת הפסקות קצרות מאוד עבור פעולת התיעוד עצמה (ממש דקות בודדות) ומוציאה לפועל ואז שוב מניחה את המצלמה בצד וחוזרת להשתתף בפעילות למרות הפיתוי להמשיך לתעד עד שייצא בול מה שרציתי. אבל יש פה עיניין של איזון. חשוב שתהיו חלק מהזיכרון המשפחתי שאתם יוצרים ולא רק הצופים מהצד שמתעדים אותו.

 

כשהגענו אל הסדנא שמתי לב שיש דלת זכוכית\חלון גדול ומאיר ישר מאחורי הנקודה בה הילה הדריכה אותנו, ידעתי שזה יהווה בעיה עבורי, אם אצלם ללא מחשבה מקדימה ורק אכוון את המצלמה לעברה, בגלל האור הגדול מאחוריה היא תצא כצללית כהה כנגד האור האחורי החזק.

שלי קוטלר בלי-פוזה www.shelykotler.com
תאורה אחורית בהירה ומאתגרת והילה אחת שמחה ונהדרת

אז בבואי לצלם אותה עשיתי את מדידת האור מנקודה כהה יותר ואז הרמתי את המצלמה וצילמתי(כלומר כיוונתי את המצלמה לנקודה כהה יותר על אותו קו שהנושא שלי נמצא בו, לחצתי חצי לחיצה על ההדק כדי למדוד את האור ואז הרמתי את המצלמה וצילמתי) וכך שמרתי על הצבעים הנהדרים, ככה גם קיבלתי תמונה מאוד בהירה ושמחה.

מוסיפים קצת צבע
מוסיפים קצת צבע

דבר נוסף כיוון שחשוב היה לי לצלם כך שהתיעוד יספר סיפור, בחרתי לצלם מקטעים מסויימים שמתעדים את הפעילות עצמה והתוצרים ולא רק את האנשים כמכלול מלא.

כיוון שהנושא היה סבונים עם צבעים שמחים היה חשוב לי להעביר את התחושה הזאת גם בתמונות.

שלי קוטלר בלי-פוזה www.shelykotler.com
שלי קוטלר בלי-פוזה www.shelykotler.com

רציתי תמונות בהירות ושמחות, עבור זה הגדלתי את החשיפה, פתחתי צמצם רחב ואפילו בנקודה או שתיים בחרתי לעבוד בפיצוי חשיפה חיובי  (במצלמות רפלקס יש אפשרות בעצם לבחור להבהיר את התמונה כבר בשלב הצילום אני ממליצה לשחק עם פיצוי חשיפה חיובי ברמת של שליש או שניים אין סיבה בחדר רגיל לעלות לסטופ שלם או יותר) שיגרום ללבן לבהוק יותר כנגד הצבעים הנהדרים שעבדנו איתם.

כדורי וורדים סבוניים וריחניים שהכננו בעצמנו
כדורי וורדים סבוניים וריחניים שהכננו בעצמנו

ההחלטות הללו הוכיחו את עצמן בגדול מצד אחד ההתרכזות בפרטים הקטנים ועומק השדה הרדוד בגלל הצמצם הפתוח הדגיש את האלמנטים בסיפור הסדנא שלנו, מאידך הצבעים בהקו במיוחד כמו שנתפסו בעין האנושית שלנו

וההדגישו את האווירה המיוחדת ששרתה בסדנא.

והכי חשוב הכנו המון סבונים, הילדה הכריזה שהיה לה כיף, הצטיידנו בחנות הנהדרת בערכה ליצירת סבונים בבית וחזרנו עם המון סבונים מבושמים והחדרים בבית שלנו מעולם לא הריחו כל כך טוב.

ומה שנשאר מקלפים. כיף.
ומה שנשאר מקלפים. כיף.

 

אהבתם? רוצים עידכונים במייל?
הירשמו עכשיו לרשימת התפוצה: