איך לפתח סגנון אישי ושפה צילומית

 

יוצא לי לאחרונה לחשוב על עיניין הסגנון האישי.

איך בעצם הגעתי לכאן.

למה אני מוצאת את עצמי נמנעת במכוון מסגנונות צילום מסויימים, בעוד אחרים מלהיבים אותי.

חברה שלי פעם אמרה לי שהיא יודעת לזהות מרחוק את התמונות שלי. האמת, זאת היתה לי אז אמירה מאוד מוזרה לשמוע.

היום, אני כבר יודעת, היא צדקה. די קל לזהות צלמים מסויימים בקהל תמונות מסויים.

שלי קוטלר-בלי פוזה www.shelykotler.com
אמא ובת חודשיים עם מצלמת סופר זום פשוטה

בקרב צלמים שונים אפשר למצוא, אם מביטים טוב על גוף העבודות שלהם, איזה שהוא קו מחבר שחוזר על עצמו. וכשהצלם מתמיד, אפשר גם לראות ממש את האבולוציה של אותו צלם מבחינת התפתחות השפה הצילומית שלו והסגנון שלו. זה לא אומר שכל התמונות שלו נראות כמו שיכפולים אחד של השני, אלה יותר מתכתב עם הדרך שהוא בוחר להציג את מה שהוא מצלם, בחירת נושאי הצילום שלו באופן כללי שגורם לתמונות שלו לקבל זוית יחודית (ולפעמים הסוד הוא באמת בזוית הפיזית שהוא בוחר) ובעיבודים שהוא בוחר לעשות או לא לעשות לתמונות שלו.

אז בעצם איך עושים את זה? איך זה קרה לי?

מה אבני הדרך באבולוציה של צלם עם אמירה אישית?

אני חושבת שהסגנון שלי התחיל להתפתח באופן מובהק כשבכורתי נולדה, פתאום מצאתי משהו שאני ממש נהנית לצלם, משהו שתפס אותי, הקסים אותי, מילא אותי בשמחה ואיתגר אותי למצוא דרכים חדשות לצלם אותו. ובמקרה שלי הרי כמה פעמים אפשר לצלם את אותו תינוק\ילד בלי לשחזר את אותה תמונה פעם אחר פעם ולהתשעמם? זה היה האתגר שלי, היינו יחד רק אני והיא כל היום יחד, היא ואני  והמצלמה והסבים שדרשו תמונות חדשות (נכדה בכורה לכל הסבים שלה).

אז אני מאוד ממליצה לא לנסות לייצר סגנון מאפס, מיצאו משהו שאתם נהנים לצלם והתמקצעו בו, נסו למצוא דרכים חדשות לצלם אותו, נכון אפשר לנסות להעתיק תמונות של אחרים, לשחזר פריימים וסגנונות אחד לאחד כמו שראיתם בכל מיני מקומות(קינאת אינסטגרם מישהו?) וזה בהחלט יכול לתרום לכישורים הטכניים שלכם, אבל זה לא יעזור לכם לייצר סגנון אישי.

שלי קוטלר-בלי פוזה www.shelykotler.com
קצת יותר גדולה (בת שלוש) עם מצלמה קומפקטית canon D10

הדרך לסגנון אישי היא לא דרך העתקה של סגנונות של אחרים, אלה דרך חיפוש של מה שמלהיב אתכם, זה בסדר למצוא השראה אצל אחרים,לקחת שביב רעיון שראיתם במקום אחר ולפתח אותו למשהו חדש שהוא שלכם, אבל אם אתם כל הזמן מסתכלים לצדדים ומשווים את עצמכם לאחרים יש מצב שתמצאו שמרוב "השראה" אתם מפתחים יראה מנסיונות עצמאיים ופשוט מעתיקים פריימים ועיבודים. עיזבו את הפילטרים המוכנים מראש, וותרו על צילומי נעלים ורצפות, פרצופי ברווז למינהם ועוד דברים שאחרים עושים מעולה, למה להיות זנב לאריות כשאפשר להיות ראש לשועלים? אל תפחדו. התנסו.

צלמו הרבה. המון. לעיתים קרובות. יש כאלו שיגידו צלמו כל יום תמונה. אני לא חושבת שזה נחוץ או פרקטי. אני מוצאת שזה מאוד משביז במידה מסויימת לגשת אל המשימה בגישה הזאת.

אני יודעת לספר שכשהתחלתי את צעדי הראשונים, לא צילמתי כל יום. צילמתי לעיתים קרובות, אבל לא כל יום, אני חושבת שלא היה שבוע שבו לא צילמתי, בקטנה אמנם, אבל צילמתי. אז אתגרו את עצמכם לצאת לצלם פעם בשבוע. משהו. כל משהו. עד שתמצאו מה אתם אוהבים לצלם. ואז תתמקדו בלצלם אותו לעיתים קרובות. נסו למצוא עוד דרכים לעבד את התמונות עוד זויות לצלם.

עיברו על התמונות שלכם וביחנו אותן, אל תשאירו אותם ככה סתם במחיצה, אם תיבררו אותן טוב, תראו שאלו שאתם אוהבים יותר יתחילו, בבחינה משותפת שלהן יחד להתחבר למשהו שאפשר להגדיר כמחנה משותף, בין אם אלו זויות הצילום המועדפות עליכם, חיבה לצילום צלליות, או טיפות, הערכה של צילום רווי בצבע או שחור לבן, השתקפויות או פשוט חיבה לצילומי פורטרט באוירה מסוימת.

חלק עיקרי שאין דרך להמעיט בערכו בפיתוח סגנון צילום אישי, הוא הבנה של טכניקות צילום. אל תזלזלו בזה. עשו טובה, קיראו את המדריך של המצלמה, הבינו מה אתם עושים. יש פעמים שחיתוך של תמונה הוא באמת אמירה אומנותית בוב המקרים זה פשוט צלם שצילם עקום, אין בזה שום אמירה אם לא היתה בזה כוונה ממש.

באותו הקשר ובקשר ישיר לסעיף מעל, עיבוד תמונה, לימדו קצת. לא חייבים הרבה, אבל הדרך שבה אתם בוחרים לעבד את התמונה שלכם משפיע המון על הדרך שבה התמונה שלכם נחזית על ידי צופי התמונה.

שלי קוטלר-בלי פוזה www.shelykotler.com
אותה ילדה. אותן עיניים. כבר בת שמונה וחצי.

עיבוד תמונה היום, להבדיל מהימים בהם צלמים עבדו בחדר חושך הוא הרבה יותר פשוט, אבל יש לו משמעות עמוקה בשליטה של הצלם בדרך בה הצופה יפרש ויחווה את התמונה, בין אם מדובר בשחור לבן, בחירת צבעים רווים, בחיתוך של חלקים מהתמונה החוצה, בהוספת מסגרת, החשכת או הארת צללים וצבעים מסויימים, הוספת מראה אביך לתמונה או אלומות אור שמש.

הדרך בה אתם בוחרים לעבד את התמונות שלכם נותן הפעמים את הטון בסגנון האישי שלכם.

רק לצלם תמונה אקראית לא הופך אתכם לצלמים, בטח לא צלמים עם אמירה וסגנון אישי.

בשביל סגנון אישי חייבת להיות כוונה כשאתם מצלמים.

כדי שהכוונה תבוצע טוב אתם חייבים להתאמן, להכיר את כלי העבודה שלכם, להתרכז, לא להתפזר לכל הכיוונים, לאהוב את מה שאתם עושים ואת מה שאתם מצלמים כי אחרת איך תוכלו למצוא דרכים חדשות לראות אותו בכל פעם?

מה אתם אוהבים לצלם?

אתגרו את עצמכם,

ביחרו נושא צילום, ובמשך שבוע (או סתם במהלך החופש הגדול) מיצאו 7 דרכים חדשות ושונות לצלם את אותו נושא.

הנושא יכול להיות אדם. יכול להיות מקום. יכול להיות חפץ. יכול להיות מצב רוח. צל. אצבע. בגד (כל הפאשניסטות מוזמנות לאתגר איך ללבוש אותה חולצה בשבע דרכים שונות למשל) צעצוע. או כל דבר שמפיח בכם השראה.

אהבתם? רוצים עידכונים במייל?
הירשמו עכשיו לרשימת התפוצה: