יוצאים לצוד. מאקרו. חלק שני.

חלק שני במאמר: טכניקה וטיפים

אז אספתם את הציוד. ארזתם יפה. כיוונתם שעון מעורר. יצאתם מהבית מה עכשיו? פשוט לכוון ולירות?

לא.

צילום מאקרו דורש הבנה מסויימת של המגבלות העומדות לפניכם. כיוון שאתם מצלמים אובייקטים מאוד קטנים להשתמש בצמצם רחב יגרום לחלק ניכר מהאובייקט שלכם לצאת לא ממוקד.

אני עובדת לרוב במצב חצי אוטומטי עם העדפה לצמצם, כלומר מצב Av או A (תלוי אם אתם ניקוניסטים או קנוניסטים) כדי שהאובייקט שלכם יהיה חד וכדי שתקבלו כמה שיותר פרטים ממנו נסו לכוון את הצמצם (כלומר את הF  )לטווח העומד סביב 9-11  לפי טעמכם אפשר לעלות גבוהה יותר גם אבל אותי הטווח הזה מספק.

במקרה של צילום מאקרו שווה לנסות ולשמור על האיזו הנמוך ביותר שאפשר (איזו 100).

שלי קוטלר-בלי פוזה www.shelykotler.com
חרצית היא דרך מצויינת לתרגל את שריר המאקרו שלכם

כיוון שעובדים עם צמצם סגור יחסית מהירות התריס תהיה איטית,  בנוסף כיוון שמרחקי העבודה קצרים, יש לנו מעט אור חוזר ועומק שדה רדוד, נרצה להמנע מתזוזות וטשטושים בתמונה ולכן מומלץ לעבוד עם חצובה.

דרך אגב, רוח  (גם קלה)היא לא חברה של צלם המאקרו. ביום עם רוח עדיף לחשוב פעמיים לפני יציאה.

במידה ואתם אמיצים וחשים ביטחון לתפוס חרק בתעופה, עיברו למצב ידני וכוונו את מהירות התריס שלכם ללא פחות מ 1/400-1/500 .

אחת המגבלות הגדולות שלי בצילום מאקרו הוא העובדה שאני גמלונית, פיל בחנות חרסינה? עדין לעומתי. שימו לב איפה אתם דורכים. נועו באיטיות ובזהירות כדי לא להבהיל את המצולם שלכם. אם אתם מצלמים עם חברים, שימו לב שבעתיים כדי לא להבריח אובייקט של מישהו אחר. הרבה פעמים בצילום של שפיריות או זבובים טרפנים אם הבהלתם אותם, תגלו שאם תשבו לרגע בשקט, שהם לא הרחיקו עוף ומצאו להם פינה קרובה יחסית אחרת להמשיך בשלהם.

שלי קוטלר-בלי פוזה www.shelykotler.com
לא באותו מישור ולכן לא הכל בפוקוס. עדיין מגניב.

כיוון שמצלמים אובייקטים מאוד קטנים, מקרוב, הרבה פעמים קשה למצוא את המיקוד, הייתרון של השעה המוקדמת פה בא לידי ביטוי, אחרי שמצאתם את הדוגמן שלכם, הציבו חצובה ומצלמה במרחק סביר, כיוון שמוקדם עדיין, השמש לא הפשירה והעירה את הדוגמן שלנו מתרדמתו יש לכם פנאי לחפש את הפוקוס האוטומטי ובמקרה שאתם מתקשים אל תריבו עם המצלמה עיברו לחיפוש פוקוס ידני, זה קל יותר, ואז צלמו. החצובה והמקפידים אפילו ישתמשו בטריגר נפרד (חוטי או אל חוטי) יספקו יציבות וימנעו רעידות של המצלמה שיניבו תמונות חדות.

אבל לצלם זה לא רק להציב חצובה ולירות. הרי תמונה טובה היא יותר מטכניקה.

תמונה טובה צריכה להיות בנויה היטב ולהחשיב גם את הקומפוזיציה.

לפני שאתם בכלל בוחרים באיזה צד של התמונה ישלוט הדוגמן שלכם. עיצרו והביטו סביב.

האם יש משהו שמפריע לעין? נקו את האזור בין העדשה והדוגמן שלכם מענף סורר שעלול להכנס לכם באמצע ולהרוס את הפואנטה. בידקו שמאחורי הדוגמן שלכם הרקע יפה גם הוא מבחינת ניקיון או צבע (זיכרו שהם בסופו של דבר לא יהיו עשירים בפרטים אבל לא תרצו בהם משהו שיסיח את הדעת מנושא הצילום).

אם אתם בוחרים לצלם אגלי טל, נסו לחפש בתוכם השתקפות מעניינת.

אם בחרתם לצלם רשת קורים של עכבישה וודאו מאיזה צד התאורה תחמיא לה או להם ביותר.

זיכרו שהשמיים הם גם רקע אפשרי לתמונות, גם הבגד הצבעוני של החבר שלכם יכול לתת רקע קונטרסטי מעניין לדוגמן שלכם, אל תתביישו לבקש מהחבר שיצא איתכם לצלם לעמוד שניה מאחור.

217491_10150148659719870_4371193_n
צילמתי את הטרפן שלי כשאני במקביל אליו ולכן כולו (כמעט) בפוקוס.

עוד דבר, כיוון שמדובר בצילום חרקים, ביצורים תלת מימדיים, שימו לב לאיזה חלק באותו חרק את מכוונים את המיקוד (פוקוס), כל חלק שלא יעמוד באותו מישור לא יהיה בפוקוס. זה מניב תמונות מגניבות אבל אם תרצו תמונה חדה של כל אורך גופו נסו להציב את המצלמה במקביל אליו ולא במאונך אליו (כלומר עשו לו תמונת פרופיל לא פורטרט של פניו).

ועכשיו אחרי שהגעתם, התמקמתם, הצבתם את הציוד, קחו לכם כמה דקות להתחיל להרגיל את העיניים שלכם לחפש בגובה הברכיים ומטה את הדוגמנים שלכם, אל תתייאשו אם מה שאתם מוצאים נראה אפרורי ומייאש. הביטו בו דרך העינית בהגדלה ואולי תגלו עולם שלם של צבעים ומרקמים שבעין בלתי מזויינת בכלל לא הבחנתם בהם. קחו את הזמן.

אם בחרתם לצלם פרח או שהחרק נח לו על תפרחת אתם יכולים לבחור לצלם את אותו נושא מכמה זויות שונות. אתם יכולים להתקרב יותר או פחות, לצלם דרך עלי הכותרת, להתמקד בחלק אחד ולא אחר. התנסו. צלמו הרבה. שנו את הפוקוס, את אורכי המוקד, את הזויות, בבית תגלו מה יצא. לא תתאכזבו.

שתפו אותי בצילומים שלכם.

האביב מחכה לכם פה נצלו אותו.

אהבתם? רוצים עידכונים במייל?
הירשמו עכשיו לרשימת התפוצה: