אני פורים

 

 

אני אוהבת את פורים.

תמיד אהבתי.

ככה זה כשנולדים בחג או שאוהבים את זה או ששונאים את זה.

אין אמצע.

תמיד חיכיתי לפורים.

ההפיכה להורים איפשרה לי שוב להשתגע עם החג האהוב עלי.

העובדה שאני צלמת בכלל נותנת לי הצדקה ברכישה של אביזרים.

רק מה? לא ידעתי, טוב החברות רמזו, שהחג הזה, האהוב עלי הפך לפסטיבל של שבוע בחסות מערכת החינוך. אפילו חובבת פורים שכמותי מוצאת עצמה מותשת.

פתאום ההכנות לפורים מתחילות בסוף אוקטובר (כדי לנצל את מבצעי החיסול של ליל כל הקדושים). אז כדי להשיג תחפושות ואביזרים שווים במחיר שווה יותר, זה הזמן בו בעצם נופלת ההחלטה למה מתחפשים כתחפושת עיקרית ומזמינים מבעוד מועד מהאתר הרלוונטי שבוא מצאתי את מבוקשי (השנה זה האתר שהזמנו ממנו ואני ממליצה עליו בחום) ואז מחכים ומקווים, אוספים ומודדים, עושים תיקונים אם צריך ונושמים לרווחה.

עד שמגיעה ההתרעה מהמורה על פסטיבל פורים שנמשך בין 3 ימי תחפושות מקדימים לארוע המרכזי עד 10 ימים, הכל תלוי בחוש ההומור המוזר של ההנהלה והצוות החינוכי.

16516847898_6bcb222001_o
ממלאת את הפריים. צולם בחוץ עם תאורה טיבעית בדרך לבית הספר.

ואז כולם רצים להשלים קניות, פיג'מות ליום פיג'מות (ושלא יהיו מפדחות כן?), כובעים ליום כובעים, מדידות תחפושת משנה שעברה ליום דמויות מהאגדות או הטלוויזיה, אביזרי חיות ליום טבע, איזה סוג של כנפיים של פיה, כתרים וחרבות ליום מהאגדות, בגדים בצבע אחיד ליום צבעים, ושאר איבזורים לפי נושאים שנחתו עלינו בשניה האחרונה.

ואז מגיעים ימי התחפושות, ברבים, וכולנו לחוצים בבקרים, ובימי הארוע המרכזיים אנחנו רצים מהגן לבית הספר, לארוע השכונתי, הכל שמח ורועש וצבעוני, ורק בסוף נזכרנו שלא צילמנו, עבדנו כל כך קשה על להרכיב את כל האנסבלים המחופשים ובסוף לא תיעדנו.

אז לפעמים לא מתעדים כי לא מספיקים בבוקר, לפעמים כי הילדים לא מפסיקים לזוז, או אם הפסיקו לזוז עשו פרצוף אלוהים ישמור, או לא שיתפו פעולה, לפעמים כשנזכרנו כבר היו המון אנשים שהפריעו או נכנסו לנו לתמונה כי המקום היה סואן והיה קשה להתרשם מהילד שלנו בתמונה, לפעמים פשוט לא חשבנו על זה בזמן.

אז יש לי לקוחות שפינו לעצמם זמן מראש או להבדיל גם שבוע אחרי פורים לסשן פורימי משפחתי ומבדח, בלי לחץ באווירה רגועה וללא תחרות מצד אטרקציות מסביב על תשומת הלב של הילדים.

אבל מה אם אין לכם זמן לזה, או נזכרתם מאוחר והצלמים באזורכם כבר מלאים, ובכל זאת בא לכם תיעוד כאן ועכשיו על התחפושת המושקעת המלאה?

איך מוודאים שתהיה לנו תמונה טובה של כל אחד מהילדים עם התחפושת המלאה והאיפור המושקע?

  1. קודם כל פנו לזה זמן. בחישוב הזמן של ההתארגנות בבוקר לפני היציאה הוסיפו עוד 10 דקות לצילומים על זמן ההתארגנות. לא שבאמת צריך עשר דקות לצילומים, אבל בבוקר פורים צריך עוד עשר דקות אקסטרה לבוקר. השתמשו בהן, כך לא תמצאו עצמכם בלי זמן מאיצים בכולם לצאת ומדלגים על הצילומים.
  2. לצלם בטלפון החכם זה נחמד, זה מספק בשביל פייסבוק אבל התמונה שאתם רוצים היא ממצלמה אמיתית כזאת שכשתרצו להדפיס תמונה לאלבום או עבור הסבים תהיה באיכות טובה. השתמשו במצלמה, דאגו שיהיו בה סוללות מראש ואל תשכחו בסוף החג להעביר את התמונות מהכרטיס אל המחשב.
  3. הילדים לא מפסיקים לזוז? כמעט בכל בית יש מראת גוף אחת, נצלו את ההתרגשות מהתחפושת ושילחו אותם כל אחד בתורו לבחון את דמותו במראה, זמן מעולה לתפוס את התחפושת במלואה ועל הדרך לקבל זוית מעניינת של צילום ההשתקפות שלהם.

    מראה מראה שעל הקיר.
  4. מלאו את הפריים. לא כל תמונה צריכה לכלול את כל הגוף, בין כה ברוב התחפושות הנעליים הם נקודת התורפה של התחפושת (הרי לא הלכתם לקנות נעליים במיוחד עבור התחפושת נכון?), אין מה לצלם כל כך מרחוק, התקרבו, מלאו את הפריים, נסו זויות שונות, אפשר להבין את הפואנטה של התחפושת לפעמים הרבה יותר טוב, כשלא כולה מופיעה בתמונה, ככה גם אפשר לחשוף את הפרטים הקטנים שלה יותר טוב או האיפור המוצלח.
  5. נסו לבקש מאחד מבני הבית להאיר את המתחפש התורן בפנס מהצד או השתמשו בצבעי פנסים שונים, זאת פעילות נחמדה שמאפשרת צילום, מגייסת את הילדים ובני הנעורים שבבית לצילומים מגניבים יותר שהם שמחים להשתתף בהם, ולכם כצלמים זה יכול לתת זוית תאורה מעניינת שתשפוך אור אחר לחלוטין על הדרך שבא הצופה שלכם יחווה את התחפושת המצולמת, זה בעיקר נפלא בתחפושות קצת יותר גותיות, מפחידות, או דרמתיות.
  6. אלה אם כן הילדים התחפשו לערפדים ושאר יצורי לילה, תרצו להמנע מעיניים אדומות בתמונות, כדי להמנע מעיניים אדומות אתם צריכים שהמצולמים שלכם לא יביטו היישר אל תוך המצלמה והמבזק, אתם צריכים בעצם לגרום להם להביט למקום אחר, אל מעבר לכתף שלכם אם אתם רוצים מבט ישר קדימה או לכל מקום אחר אם אתם לא מתעקשים על זה (אם אתם רוצים עיניים אדומות עשו ההפך, הביטו ישר אל המצלמה והבזיקו בפלאש).
  7. אמרתי בעבר, צלמו ילדים מגובה הילדים. לא מהגובה שלכם כמבוגרים שגבוהים מהם. צילומים מגניבים ביותר עם זויות שנותנות פרספקטיבה של ילדים אני מצלמת מגובה הילדים ואפילו מגובה הרצפה בשכיבה. אפשר להגיע למגוון רחב יותר כשלא מצלמים הכל מגבוה וכך גם אפשר לתפוס פרטים נוספים בעיסוק או במה שהילד עוטה על עצמו לכבוד החג.
  8. מסכות, רעשנים. שירים וסיפורים. באותה הזדמנות שאתם מצלמים, צלמו את הילדים אם ובלי המסכה. לא בסוף הערב.
  9. חפשו רקע מעניין לצילומים. נכון שאוטומטית אתם חושבים שרקע הקיר הלבן במסדרון או בכניסה לבית זה המקום האידאלי לצילומים. אישית זה משעמם אותי. תמונה סתמית. חפשו רקע מעניין, ליד גדר חיה בדרך לבית הספר, עץ או שיח בגינה ירענן את התמונה ויאפשר גם לילדים לשחק, יספק לכם תאורה טיבעית יפה ויחיה את התחפושת על שלל צבעיה.
  10. צילמתם כשכולם היו לבושים יפה, נקיים ומתוחצחים, אל תארזו את המצלמה עדיין, כשחוזרים הביתה, עייפים, מרוצים, מלאים משלוחי מנות ופרועי שיער, צלמו גם אז, אז האישיות האמיתית של הילדים מבריקה החוצה מהתחפושות שלהם ותמצאו רגעים מגניבים בין הררי הצלופן ואריזות הממתקים.
  11. זוכרים את העצה עם הפנס? שדרגו אותה. השתמשו בסטיק לייט ובפנסים צבעוניים כדי להאיר את הפנים של המצולם מלמטה ולייצר צלליות מענינות, אתם אפילו יכולים לצלם מלמטה ולהשתמש במבזק (פלאש) תמונות מגניבות לכל הגילאים.
  12.  טיפ אחרון. עבור צילומי משפחה ומגנטים למקררי הסבתות, הרבה פעמים אני שולחת ישר להדפסה את תמונות הילדים דרך הווטסאפ (מעבירה מהמחשב ישר דרך הווטסאפ) אל חנות הצילום השכונתית החביבה עלי. מיצאו לכם חנות שכונתית שנותנת שירות מהיר דרך מייל, ווטסאפ או שיש בה עמדות מחשב להורדת תמונות והזמנת הדפסה מדיסק און קי, הזמן הכי טוב טוב להדפיס הוא כשהתמונה חמה ורלוונטית. אחר כך תשכחו. המקרר יהיה בודד. הוא חייב שמיכת מגנטים של בני משפחה לחמם אותו (ואת הלב של סבתא), לא חייבים לחכות לחתונה הבאה בשביל כאלו.

שיהיה חג שמח!

אהבתם? רוצים עידכונים במייל?
הירשמו עכשיו לרשימת התפוצה: